מ"ג זכריה יא יז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הוי רעי האליל עזבי הצאן חרב על זרועו ועל עין ימינו זרעו יבוש תיבש ועין ימינו כהה תכהה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הוֹי רֹעִי הָאֱלִיל עֹזְבִי הַצֹּאן חֶרֶב עַל זְרוֹעוֹ וְעַל עֵין יְמִינוֹ זְרֹעוֹ יָבוֹשׁ תִּיבָשׁ וְעֵין יְמִינוֹ כָּהֹה תִכְהֶה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
ה֣וֹי רֹעִ֤י הָאֱלִיל֙ עֹזְבִ֣י הַצֹּ֔אן חֶ֥רֶב עַל־זְרוֹע֖וֹ וְעַל־עֵ֣ין יְמִינ֑וֹ זְרֹעוֹ֙ יָב֣וֹשׁ תִּיבָ֔שׁ וְעֵ֥ין יְמִינ֖וֹ כָּהֹ֥ה תִכְהֶֽה׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

וַי עַל פַּרְנָסָא טִפְּשָׁא דְאִתְפַּקֵיד לֵיהּ עַמָא לְפַרְנָסָא דִי הוּא דָמֵי לְטַבָּחָא דִי סַכִּינֵיהּ בִּידֵיהּ וְעֵינַי עַל שְׁמֵינָתָא לְמִכַּס דַרְעֵיהּ מֵיבַשׁ תִּיבָשׁ וְעֵינֵיהּ דְיַמִינָא מִכְהָא תִּכְהֵי:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"הוי" - יש לצעוק על זה

"רועי האליל" - רועי של אין אליל ל' אל אינו רועה וכן רופאי אליל (איוב יג) רועי האליל יו"ד יתירה במקום ה"א כמו ועוזבי הצאן (כאן) שכני סנה (דברים לג) שכני לבדד (מיכה ו) עוזבי הצאן נותנן הפקר ליד כל הבא להכות ולהרוג ולבוז

"חרב על זרועו ועל עין ימינו" - והוא הרועה סכין של שחיטה נושא בידו לשחוט את השמינה ואת הבריאה שנתן עין ימינו בהם לדעת מי העשירים לבוז ולגמור נכסיהם

"זרועו יבוש תיבש" - לעתיד לבא ונתתי נקמתי וגומר (יחזקאל כח) והפותרי' פותרי' אותו בצדקיהו על שם (ירמיהו כב) ואת עיני צדקיהו עור ואי אפשר לכוון הנני מקים רעה בארץ בצדקיהו שכבר עבר לו שבעים שנה

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"זרועו יבוש תיבש" - ר"ל כחו תחלש

"כהה תכהה" - ר"ל לא יראה הדבר שהוא מצפה לה והוא כפל ענין במ"ש

"ועל עין ימינו" - ר"ל ומה שהיה מסתכל ומביט ומצפה לשוב למלכותו הנה החרב יבוא על התוחלת ההיא כי תכרת ואין לה

"חרב על זרועו" - חרב יבוא על זרועו ר"ל כוחו ישבר ויוכרת

"הוי רעי האליל" - אוי לך אתה רועה מבלי מועיל העוזב את הצאן והולך לו ועל אגריפס המלך יאמר האחרון ממלכות בית הורדוס שעזב את עמו והתחבר עם מחריבי המקדש כמ"ש ביוסיפון 

מצודת ציון

"הוי" - כמו אוי

"רועי" - כמו רועה בה"א

"האליל" - ענין דבר שאין בו תועלת כמו רופאי אליל (איוב יג)

"עוזבי" - היו"ד יתירה

"זרועו" - ענין חוזק כי הוא נתון בזרוע

"יבוש תיבש" - מלשון יבשות

"כהה תכהה" - ענין עכירות ושחרות כמו כהה הנגע (ויקרא יג)

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"הוי רועי האליל" אשר המה "עוזבים את הצאן, חרב על זרועו" הוא שיפול כחו וגבורתו, "ועין ימינו כהה תכהה" שהוא שיסכל חכמתו ויענש בין בגוף בין בנפש, והרי"א פי' על אגריפס שהיה המלך האחרון שנפל בחרב ברומי וגם בנו שהיה איש טוב נהרג עמו שזה מדמה לעין ימינו: