מ"ג עמוס ט ט
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי הנה אנכי מצוה והנעותי בכל הגוים את בית ישראל כאשר ינוע בכברה ולא יפול צרור ארץ
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי הִנֵּה אָנֹכִי מְצַוֶּה וַהֲנִעוֹתִי בְכָל הַגּוֹיִם אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר יִנּוֹעַ בַּכְּבָרָה וְלֹא יִפּוֹל צְרוֹר אָרֶץ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּֽי־הִנֵּ֤ה אָֽנֹכִי֙ מְצַוֶּ֔ה וַהֲנִע֥וֹתִי בְכׇֽל־הַגּוֹיִ֖ם אֶת־בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל כַּאֲשֶׁ֤ר יִנּ֙וֹעַ֙ בַּכְּבָרָ֔ה וְלֹֽא־יִפּ֥וֹל צְר֖וֹר אָֽרֶץ׃
תרגום יונתן
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"והניעותי וגו'" - אניע בגולה את ישראל בין העכו"ם כמו שמנענעין תבואה בכברה להפיל העפר דרך נקביה אשר עם כל זה הצרורות הגסות לא יפלו לארץ דרך נקבי הכברה כי צר להם נקבי הכברה כן ישראל עם כי יהיו נעים ונדים בגולה לא יתמו שם הצדיקים כ"א הפושעים והמורדים
מצודת ציון
"והניעותי" - מל' הנעה והנדה
"בכברה" - היא כעין נפה שמרקדין בו הקמח ודומה לו ועשית לו מכבר (שמות כז)
"צרור" - חתיכה גסה של עפר וכן אשר לא נמצא שם גם צרור (ש"ב שמואל ב יז)מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"צרור", כן קורא גרעינים מלאים מקמח או אוכל צרור בהם, הפך הגרעינים הריקים צנומות שדופות שיפלו דרך נקבי הכברה: