המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
"כי הנה אנכי מצוה" - להגלותם ולהניעם בכל הגוים הנעה רבה ויתירה כאשר ינוע מה שכוברין בכברה לאחר שנפלו ממנו סובין הדקין ונותרו הגסין שאין יכולין לצאת ואז המנענע מנענע בכל כחו
"ינוע" - על ידי אחר ולא יתכן לקרות ינוע שהוא דבר הנע מאליו
"בכברה" - היא כעין נפה שמרקדין בו הקמח ודומה לו ועשית לו מכבר (שמות כז)
"צרור" - חתיכה גסה של עפר וכן אשר לא נמצא שם גם צרור (ש"ב שמואל ב יז)
מצודת דוד
"והניעותי וגו'" - אניע בגולה את ישראל בין העכו"ם כמו שמנענעין תבואה בכברה להפיל העפר דרך נקביה אשר עם כל זה הצרורות הגסות לא יפלו לארץ דרך נקבי הכברה כי צר להם נקבי הכברה כן ישראל עם כי יהיו נעים ונדים בגולה לא יתמו שם הצדיקים כ"א הפושעים והמורדים
"כי הנה אנכי מצוה", באר עניני ההשגחה בזה "שיניע אותם בכל הגוים" עד שיהיו נעים ונדים ומפוזרים בין כל האומות שזה צדקת פזרונו בישראל כמש"פ חז"ל, שעי"כ לא יתבטלו בשום מקום וכן עי"כ לא תשלוט עליהם שום אומה לכלותם, כי יתהלכו מגוי אל גוי, זאת שנית שידמו "כאשר ינוע בכברה" שמניחים שם חטים ושעורים ומניעים הכברה לנקותם מן הפסולת, שהפסולת הדק נופל דרך נקבי הכברה, אבל "הצרור" היינו הגרעינים המלאים שצרור בהם קמח, "לא יפול ארץ", וישאר בכברה, כן ע"י הפיזור והגליות יפלו מהם הרשעים ויטמעו בין האומות, אבל הצדיקים הצרורים בצרור התורה והמצוה ואחדות ישראל לא יפלו ארץ וישארו באמונתם, ומפרש ומי הוא הפסולת שיפול ארץ ויצא מן הכברה?.
ביאור המילות
"צרור", כן קורא גרעינים מלאים מקמח או אוכל צרור בהם, הפך הגרעינים הריקים צנומות שדופות שיפלו דרך נקבי הכברה:
