מ"ג הושע ד ד
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אך איש אל ירב ואל יוכח איש ועמך כמריבי כהן
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אַךְ אִישׁ אַל יָרֵב וְאַל יוֹכַח אִישׁ וְעַמְּךָ כִּמְרִיבֵי כֹהֵן.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אַ֥ךְ אִ֛ישׁ אַל־יָרֵ֖ב וְאַל־יוֹכַ֣ח אִ֑ישׁ וְעַמְּךָ֖ כִּמְרִיבֵ֥י כֹהֵֽן׃
תרגום יונתן
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"אך" - תרגם יונתן ברם ר"ל באמת וכן אך עצמי ובשרי אתה (בראשית כ"ט)
"ירב" - מלשון מריבה
מצודת דוד
"ועמך" - מאמר המקום אל הנביא הנה בני עמך המה כעדת קרח שהיו מריבים עם אהרן הכהן ואמר כמוכיחים ומדוע תתנשאו וגו' והמה עשו הרע
"אך איש וגו'" - באמת שום איש אל יריב עם חבירו ולא יוכיחנו כי כולם עושים הרע ומה להם להוכיח לזולתםמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"יריב. יוכיח". הריב הוא חזקה והתוכחה היא בראיות השכל, ומוסיף שגם אל יוכיח בנחת, ומלת איש מגביל נגד ה', ריב לה', הוא יריב, אך איש אל ירב, כי לה' הריב לא לאיש:
"ועמך". כינוי עמך חוזר על שם בני ישראל שבראש הענין, וזה דבור ה' אל בני ישראל. וה"ש וכשלת היום, הוא ספור ריב העם עם הכהן, כי לפי דעת המפרשים שמ"ש וכשלת היום, הוא ספור ריב העם עם הכהן, כי לפי דעת המפרשים שמ"ש וכשלת מוסב על העם, יפלא איך אחר שחשב גנוב רצוח ונאוף יתפוש לשון מכשול שמורה על הטעות והשגגה: