רש"י על הושע ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · רש"י על הושע · ד · >>

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אלה וכחש" - נשבע בשקר

"פרצו" - ת"י ומולידין בנן מנשי חבריהון

"ודמים בדמים נגעו" - חובין על חובין מוסיפין ולפי משמעו פרצו הגדר והרבו שפיכות דמים עד נגע דם הרוג זה בדם חבירו

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"תאבל" - תחרב ויגדל האבל בה

"יאספו" - יזערון מן קדם חוביהון לשון כליון כמו אסוף אסיפם (ירמיהו ח)

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אך איש אל ירב" - אתם מתרין בנביאי אמת שלא יריבון אתכם ולא יוכיחו אתכם כמו שנאמר (עמוס ז) שאמר לו אמציה כהן בית אל לא תנבא על בית ישראל ולא תטיף על בית ישחק והוא בימי ירבעם בן יואש שנתנבא הושע בימיו

"ועמך כמריבי כהן" - נצן עם מלפיהון שהכהנים היו בני הוראה כמו שנאמר יורו משפטיך ליעקב (דברים לג)

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וכשלת היום וגו'" - ותתקלון ביממא ויתקלון נביאי שקרא דעמכון כדבליליא ואבהית כנשתכון ואבייש כניסיא שלכם

"נביאי עמך" - נביאים שעמך

"ודמיתי" - כמו נדמו עמי כאדם היושב ותוהא ואין מענה בפיו

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אשכח בניך" - שאותן שעמדו על הר סיני נתנו בניהם ערבים תחת אבותיהם לשמור את התורה

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כרובם כן חטאו" - כשרבו וגדלו כן הוסיפו לחטוא כן חטאו לשון עברי' כן בכמה מקומות כאשר יענו אותו כן ירבה (שמות א) קראו להם כן הלכו מפניהם (הושע יא) כל כמה שהנביאים קוראין להם להוכיחן כן הם היו בורחין מפניהם כרובם כן חטאו לפיכך כבודם בקלון אמיר

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"חטאת עמי" - כל חטאת שבספר תרי עשר פתחין לפי שכולן דבוקין חוץ מאחת (מיכה א) ראשית חטאת היא לבת ציון חטאותיה' של עמי יאכלו אותם נביאי השקר שאמר להם למעלה וכשל גם נביא עמך נעשו להם כהני במות ואוכלין מה שהיו כהנים ראויין לאכול

"ועל עוונם" - של ישראל ישא הנביא נפשו והנביא עצמו מצפה שיביאו לו ממון וקרבנות לכפרה

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והיה כעם ככהן" - אני אשוה את העם לבזיון כהני שחללו אות' מכהן להם ולכן אף אני אחלל את העם באומות כן ת"י

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ולא יפרוצו" - לא יגדלו בנים

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"זנות ויין וגו'" - שהם עסוקין בם לקחו את לבם מאחרי

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בעצו ישאל" - בדמות שעשה מן העץ

"יגיד לו" - אל דבריו הוא שומע שאומרים לו נביאי הבעל בשם עכו"ם

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אלון" - קייאני"א בלע"ז שגדל בו פרי שקורין גלננ"ץ בלע"ז

"ולבנה" - עץ שקליפתו לבנה

"ואלה" - אולמ"א בלע"ז שענפיו מרובין ונוטעין אותו לצל

"על כן תזנינה בנותיכם" - על שאתם מתחברין לעבודת אלילים כמשפטי הגוים הקדמונים והם מתחברים עמכם ואתם הייתם מתחתנים בם ובנותיכ' הנולדות לכם מבנותיהם נוהגות כמנהג אמן ומזנות כן ת"י

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לא אפקוד על בנותיכם" - עוד לבדקן במים המרים כשתזנינה למה כי בעליהם עם זונות יפרדו וכאשר אין האיש מנוקה מעון אין המים בודקין את אשתו

"יפרדו" - ת"י מסתייען לשון סיעה כלומר מתחברין אתם לשתות יין ומנחם חברו אצל עבשו פרודות שהם חביות יין

"ועם לא יבין ילבט" - אחרי שאינכם נותנין לב להבין לפיכך תתלבטו ללקות פורענות ליבוט ל' טורח הדרך וליאות משא דילשי"ר בלע"ז

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אם זונה אתה ישראל" - לא ילמדו בני יהודה דרכם ל"א אם זונה אתה ישראל אל יאשם יהודה אם זונה ישראל אין בני יהודה חייבין בכך ואיני מחייבם כמו שאמור למעלה (א) ואת בית יהודה ארחם

"ואל תבואו" - בני יהודה הגלגל ובלבד שלא יבואו בני יהודה הגלגל ששם י' השבטים עובדים שנאמר כל רעתם בגלגל (לקמן ט) בגלגל הרבו לפשוע (עמוס ד)

"ואל תעלו בית און" - הוא בית אל שהעמיד שם ירבע' את העגלי'

"ואל תשבעו" - עמהם חי ה' כי אם חי ה' יאמרו אכן לשקר ישבעו (ירמיהו ה) כשהיו נשבעים בשקר היו מזכירים שם שמים וכשהיו נשבעין באמת נשבעים בשם הבעלים

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי כפרה סוררה" - כתורא דאתפטים ובעיט כן סרר ישראל מרוב אכילה ושתייה

"עתה ירעם" - מרעית מצומצמת ככבש הרועה במרחב ולא כשור פטם שאובסין אותו בשעורין וכרשינין

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"חבור עצבים אפרים" - נצמד לע"א ואי אפשר לו לפרוש לפיכך הנח לו אתה הנביא ולא תנבא להוכיחו כי לא יועיל

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"סר סבאם" - נעשה משתיהם זר מעלי סר ל' זר כמו (ירמיהו ב') סורי הגפן נכריה כלו' סר ממקומו ונהפך לאחר סבאם משתה יינם שהיה עם הזונות

"אהבו הבו קלון" - הזמינו להם קלון הבו לשון הזמנה כמו הבה נרדה (בראשית יא) הבה נבנה (שם) הבה נתחכמה (שמות א)

"מגניה" - שריה ומלכיה

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"צרר רוח אותה בכנפיה" - נדבק הרוח בכנפיה כעוף הזה שאין הרוח מניחתו לשכון עד שמוליכו למרחוק כן יבואו האויבים עליהם ויגלום בגולה ואז

"יבשו מזבחותם" - מזבחי תועבותם שאין פונים אליהם כאשר יאמר חטא חטאה כן יאמר זבח זבחה מן המקומות שהיו זובחים שם וכן ת"י מאיגורי תועבתהון מדרש תנחומא מצאתי לשון אגדות כאד' המאיים על איש המקניטו חייך שאני צורר לך בכנפיך כך המקרא הזה מאיים על ישראל קנאתי קשורה וחמתי להנקם באחרית ויבושו ממעשיהם