רש"י על הושע ה
<< · רש"י על הושע · ה · >>
תוכן עניינים
- 1 פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 2 פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 3 פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 4 פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 5 פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 6 פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 7 פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 8 פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 9 פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 10 פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 11 פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 12 פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 13 פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 14 פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 15 פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)
פסוק א (כל הפסוק)
פסוק ב (כל הפסוק)
"ושחטה שטים העמיקו" - משך שטיותם העמיקו אני אמרתי כל שאינו עולה לרגל עובר בעשה והם גזרו כל העול' לרגל יהרג הרי שהעמיקו יותר ממני ושחטה לשון זהב שחוט (מלכים א י) נמשך ונטוה וי"ת ל' שחיטת זבחים לעכו"ם
"ואני מוסר לכולם" - ואף אני אייסרם ביסורין אכין מוסר לכולןפסוק ג (כל הפסוק)
פסוק ד (כל הפסוק)
פסוק ה (כל הפסוק)
"וענה גאון ישראל" - וימאך יקר דישראל כמו (שמות י) לענות מפני לשון עוני והכנעה
"בפניו" - ואינון חזן ודונש בן לברט פירשו לשון עדות בבא להם פורענות' יעיד בהם ובפניהם גאוה וגובה שהיו מתגאין ועוברין על רצוניפסוק ו (כל הפסוק)
"בצאנם ובבקרם" - בקרבנותיה'
"חלץ" - נשמט כמו (שמואל ב ב) וקח לך את חליצתם בגדים שתשמט מעליהםפסוק ז (כל הפסוק)
"בנים זרים ילדו" - שנתחתנו עם עכו"ם
"יאכלם חדש" - חדש אבפסוק ח (כל הפסוק)
"תקעו שופר" - שיזהרו להשמר מן חרב הגייסות שיבאו עליהם
"הריעו בית און" - אחריך הגייס הולך אתה בנימין זאת הריעו בבית און וי"ת תקעו שופר בשורת חרב באה בעון שהמליכו עליהם את שאול שהיה בגבעה ולא שמעו לקול שמואל שהיה מן הרמה ומלכיהם גרמו להם לסור מאחרי כגון ירבעם וחביריו הריעו עליהם און ושבר גדול
"אחריך בנימין" - על שאחרתם וחזרתם אחור מלעלו' לרגל לבה"מ שהוא בחלקו של בנימין
"אחריך בנימין" - על איחורך את בנימיןפסוק ט (כל הפסוק)
"לשמה תהיה ביום תוכחה" - וכשאבא להתווכח עמהם ישומו ויהיו תוהים ואין מענה בפיהם למה כי בשבטי ישראל הודעתי תורה נאמנה והם עברו עליה
"אפרים לשמה וגו'" - בשבטי ישראל הודעתי נאמנה ר' אבוהו בשם ר' אחא ב"ר חנינא אמר ביום שיתווכח עמהם הקב"ה בדין לא יהיה להם פתחון פה שהרי בשבטים הודעתי שהדין דין אמת אתה מוצא כשגלו עשרת השבטים לא גלו יהודה ובנימין והיו עשרת השבטים אומרים מפני שהם בני פלטין שלו לא הגלה אותן משוא פנים יש בדבר וחס ושלום אין משוא פנים אלא עדיין לא נתמלאה סאתם כיון שחטאו גלו אז שמעו עשרת השבטים מאין מענה בפיהם ואמרו הא אלהא הא תקיף הא קשוט דאפילו לבני ביתיה לא נסיב אפין לקיים מה שנאמר בשבטי ישראל הודעתי נאמנהפסוק י (כל הפסוק)
פסוק יא (כל הפסוק)
"עשוק אפרים" - ביד האומות
"רצוץ משפט" - מיוסר ביסורים ולמה לו כל זאת כי הואיל ורצה והלך אחרי צוואות חדשות של נביאי הבעלפסוק יב (כל הפסוק)
פסוק יג (כל הפסוק)
"מזורו" - לשון חולי
"וילך אפרים אל אשור" - זה הושע בן אלה שהיה לו לעבד וישב וימרוד (מלכים ב ח)
"וישלח" - יהודה
"אל מלך ירב" - זה אחז שנתן שוחד לתגלת פלאסר לעוזרו על רצין מלך ארם ופקח בן רמליה (מלכים ב טז)
"והוא לא יוכל לרפוא לכם" - מהרבה גדודים מפלשתי' וערביים שבאו על אחז כמו שמפורש בדברי הימים (ב כד) כי חלק אחז את בית ה' ויתן למלך אשור ולא לעזרה לו
"ולא יגהה מכם מזור" - לא יסור מכם מכאוב ואומר אני שהוא מן התיבות ההפוכות ל' כאשר הוגה מן המסלה (שמואל ב כ) הורו והוגו מלב (ישעיהו נט) הגו סיגים מכסף (משלי כה)
