מ"ג מיכה ב יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · מ"ג מיכה · ב · יב · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אסף אאסף יעקב כלך קבץ אקבץ שארית ישראל יחד אשימנו כצאן בצרה כעדר בתוך הדברו תהימנה מאדם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אָסֹף אֶאֱסֹף יַעֲקֹב כֻּלָּךְ קַבֵּץ אֲקַבֵּץ שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל יַחַד אֲשִׂימֶנּוּ כְּצֹאן בָּצְרָה כְּעֵדֶר בְּתוֹךְ הַדָּבְרוֹ תְּהִימֶנָה מֵאָדָם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אָסֹ֨ף אֶאֱסֹ֜ף יַעֲקֹ֣ב כֻּלָּ֗ךְ קַבֵּ֤ץ אֲקַבֵּץ֙ שְׁאֵרִ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל יַ֥חַד אֲשִׂימֶ֖נּוּ כְּצֹ֣אן בׇּצְרָ֑ה כְּעֵ֙דֶר֙ בְּת֣וֹךְ הַדׇּֽבְר֔וֹ תְּהִימֶ֖נָה מֵאָדָֽם׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

בְּסוֹפָא כַנָשָׁא אֲכְנִישְׁכוֹן דְבֵית יַעֲקֹב כּוּלְכוֹן קְרָבָא אֲקָרֵיב גָלוּתְכוֹן שְׁאָרָא דְיִשְׂרָאֵל כַּחֲדָא אֲשַׁוִינוּן כְּעָנָא בְגוֹ חִטְרָא כְּעֶדְרָא בְּגוֹ דִירָא תַּמָן מִסְגֵי אֱנָשָׁא:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אסוף אאסוף" - עוד ימים באים ואקבץ אתכם

"כצאן בצרה" - כצאן רבה הנתונה במבצרי גדרות צאן

"בתוך הדברו" - ת"י כעדרא בגו דירא מקום שהוא מתנהג שם וכן (ישעיהו ה) ורעו כבשים כדברם

"תהימנה מאדם" - תהיינה הערים הומיות מרוב אדם אשר בקרבה

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"תהימנה" - קול המייה תהיה נשמע בארצם מרוב בני אדם

"כעדר" - כמו העדר הנתונה במקום מנהגו הוא דיר הצאן כן יהיו כל ישראל נאספים בארצם

"קבץ וגו'" - כפל הדבר במ"ש

"יחד" - את כולם יחד אשים אותם בארצי כצאן הנתונה בגדרות הצאן שהוא להם למבצר ולמעוז

"אסוף אאסוף" - עתה חזר לנחמם ואמר אולם לא לעולם אקצוף כי באחרית הימים אאסוף כל בית יעקב ממקום גלותם 

מצודת ציון

"בצרה" - בלשון שאלה אמר על דיר הצאן שהיא להם למבצר

"הדברו" - ענין הנהגה וכן ורעו כבשים כדברם (ישעיהו ה)

"תהימנה" - מלשון המיה ושאון

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ביאור המילות

"אסף אאסף יעקב, קבץ אקבץ ישראל". כבר התבאר (ישעיה י"א) בפסוק ואסף נדחי ישראל והנפיצות יהודה יקבץ, שיהודה נפוצו ונפזרו וצריכים קיבוץ, וישראל שהם עשרת השבטים אינם נפזרים רק נדחים חוץ למקומם ואין צריכים קיבוץ רק אסיפה מן החוץ אל הפנים, ונוסח זה שהיה מקובל להם מפי הנביא שקדם למיכה שם בפי המטיף שגם הוא יטיף כן, (כי במקום שיבואו יחד שם יעקב וישראל יכוין ביעקב על עשרת השבטים ובשם ישראל על שבט יהודה כנ"ל א' ה') רק שיוסיף שיהיה כצאן בצרה לא כצאן ירושלים:

"הדברו". מקום שמנהיגים אותו לשם, כמו ורעו כבשים כדברם, והוא בתוך המכלא שלו, ובא ה' הידיעה עם הכינוי כמו בתוך האהלי (יהושע ז' כ"א) והחציו (שם ח' כ"ג):

"תהימנה". ענין המיה מרוב אדם, ובא לשון נקבה כפי משל הצאן:
 

<< · מ"ג מיכה · ב · יב · >>