מ"ג צפניה ג יט
כתיב:
הנני עשה את כל מעניך בעת ההיא והושעתי את הצלעה והנדחה אקבץ ושמתים לתהלה ולשם בכל הארץ בשתם.
מנוקד:
הִנְנִי עֹשֶׂה אֶת כׇּל מְעַנַּיִךְ בָּעֵת הַהִיא וְהוֹשַׁעְתִּי אֶת הַצֹּלֵעָה וְהַנִּדָּחָה אֲקַבֵּץ וְשַׂמְתִּים לִתְהִלָּה וּלְשֵׁם בְּכׇל הָאָרֶץ בׇּשְׁתָּם.
עם טעמים:
הִנְנִ֥י עֹשֶׂ֛ה אֶת־כׇּל־מְעַנַּ֖יִךְ בָּעֵ֣ת הַהִ֑יא וְהוֹשַׁעְתִּ֣י אֶת־הַצֹּלֵעָ֗ה וְהַנִּדָּחָה֙ אֲקַבֵּ֔ץ וְשַׂמְתִּים֙ לִתְהִלָּ֣ה וּלְשֵׁ֔ם בְּכׇל־הָאָ֖רֶץ בׇּשְׁתָּֽם׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
תרגום יונתן
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"עושה" - ענין כתישה ומעוך כמו בעשות ממצרים דדיך (יחזקאל כג)
"מעניך" - מלשון עינוי
"הצולעה" - החגרת כמו והוא צולע על ירכו (בראשית לב)
"והנדחה" - מלשון דחיה
"לתהלה" - מלשון הלול ושבח
"לשם" - ר"ל לפרסום שם טוב
מצודת דוד
"ושמתים" - אשים אותם לתהלה ולפרסום שם טוב בכל הארץ שלקחו בשתם ר"ל במקומות שהיו לבושת שם יהיו לתהלה
"והנדחה" - ישראל הנדחה מארצה לארצות העכו"ם הנה אקבץ אותה והוא כפל ענין במ"ש
"והושעתי" - ואז אושיע את עדת ישראל שהיא כצולעה שאינה יכולה לזוז ממקומה
"בעת ההיא" - בזמן הגאולה אכתש אותם
"הנני עושה" - אני אכתש ואמעך את כל העכו"ם שעינו אותךמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות