לדלג לתוכן

מ"ג צפניה ג יט

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג צפניה · ג · יט · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הנני עשה את כל מעניך בעת ההיא והושעתי את הצלעה והנדחה אקבץ ושמתים לתהלה ולשם בכל הארץ בשתם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הִנְנִי עֹשֶׂה אֶת כָּל מְעַנַּיִךְ בָּעֵת הַהִיא וְהוֹשַׁעְתִּי אֶת הַצֹּלֵעָה וְהַנִּדָּחָה אֲקַבֵּץ וְשַׂמְתִּים לִתְהִלָּה וּלְשֵׁם בְּכָל הָאָרֶץ בָּשְׁתָּם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הִנְנִ֥י עֹשֶׂ֛ה אֶת־כׇּל־מְעַנַּ֖יִךְ בָּעֵ֣ת הַהִ֑יא וְהוֹשַׁעְתִּ֣י אֶת־הַצֹּלֵעָ֗ה וְהַנִּדָּחָה֙ אֲקַבֵּ֔ץ וְשַׂמְתִּים֙ לִתְהִלָּ֣ה וּלְשֵׁ֔ם בְּכׇל־הָאָ֖רֶץ בׇּשְׁתָּֽם׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

הָא אֲנָא עָבֵיד גְמִירָא עִם כָּל מְשַׁעְבְּדַיִךְ בְּעִדָנָא הַהִיא וְאֶפְרוֹק יַת מְטַלְטְלַיָא וּמְבַדְרַיָא אֲקַרֵיב וַאֲשַׁוִינוּן לְתוּשְׁבְּחָא וּלְשׁוּם בְּכָל אַרְעָא בַּהֲתָתְהוֹן:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"הנני עושה" - ת"י הא אנא עביד גמירא ויש לפותרו ל' עישוי כמו ועסותם רשעים (מלאכי ג) "בכל הארץ בשתם" - בכל מקום אשר היו שם לבשתם שם אתנם לשם ולתהלה

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"עושה" - ענין כתישה ומעוך כמו בעשות ממצרים דדיך (יחזקאל כג)

"מעניך" - מלשון עינוי

"הצולעה" - החגרת כמו והוא צולע על ירכו (בראשית לב)

"והנדחה" - מלשון דחיה

"לתהלה" - מלשון הלול ושבח

"לשם" - ר"ל לפרסום שם טוב 

מצודת דוד

"ושמתים" - אשים אותם לתהלה ולפרסום שם טוב בכל הארץ שלקחו בשתם ר"ל במקומות שהיו לבושת שם יהיו לתהלה

"והנדחה" - ישראל הנדחה מארצה לארצות העכו"ם הנה אקבץ אותה והוא כפל ענין במ"ש

"והושעתי" - ואז אושיע את עדת ישראל שהיא כצולעה שאינה יכולה לזוז ממקומה

"בעת ההיא" - בזמן הגאולה אכתש אותם

"הנני עושה" - אני אכתש ואמעך את כל העכו"ם שעינו אותך

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"הנני עושה (לחרפה) את כל מעניך", אלה שענו אותך ביסורים להעבירך מן הדת, אני עושה בם נקמות "והושעתי את הצולעה" הם שמעדה רגלם באמונה והיא צולעת על ירכה, "והנדחה", ישראל שעמדו באמונתם וגרשו אותם מן הארץ ונפזרו לארבע רוחות "אקבץ" אותם, "ושמתים לתהלה בשתם" אמונתם שהיתה תחלה להם לבושת ונשאו עליה חרפה תהיה לתהלה ולשם:

ביאור המילות

"הנני עושה". כלה, או מוסב על חרפה הנזכר:
 

<< · מ"ג צפניה · ג · יט · >>