מ"ג צפניה ג יח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות צפניה


<< · מ"ג צפניה ג · יח · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
נוגי ממועד אספתי ממך היו משאת עליה חרפה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
נוּגֵי מִמּוֹעֵד אָסַפְתִּי מִמֵּךְ הָיוּ מַשְׂאֵת עָלֶיהָ חֶרְפָּה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
נוּגֵ֧י מִמּוֹעֵ֛ד אָסַ֖פְתִּי מִמֵּ֣ךְ הָי֑וּ מַשְׂאֵ֥ת עָלֶ֖יהָ חֶרְפָּֽה׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

דִי הֲווֹ מְעַכְּבִין בִּיךְ זְמַנֵי מוֹעֲדֵיךְ אַרְחִיקֵית מִנֵיךְ וַי עֲלֵיהוֹן עַל דַהֲווֹ נַטְלִין זְיָנֵיהוֹן לְקִבְלֵיךְ וּמְחַסְדִין לִיךְ:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"נוגי ממועד" - אספתי את המוצאים ממועדי שלא היו משמרים שבתות וימים טובים

"נוגי" - לשון הוצאה כמו הגו סיגים (משלי כה) כאשר הוגה מן המסילה (שמואל ב כ) ואין שורש בתיבה אלא הגימ"ל לבדה

"אספתי" - כליתי

"ממך היו" - מעמך היו

"משאת עליה חרפה" - על אותה אשמה היה לך משאת חרפה

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"נוגי ממועד", גם אלה שמלאים יגון על שמעדה רגלם מן האמונה, והם אלה שלא עמדו בנסיון בדורות השמד ויצאו מדת ישראל ולבבם מלא תוגה ע"ז, "אאסף אותם" אל העם (כמ"ש וגם מהם אקח לכהנים ללוים (ישעיה ס"ו) כמש"פ שם), כי הלא "ממך היו", הלא היו מבני ישראל, ואנסו אותם על אמונתם, "משאת", שעורו "אספתי משאת עליה חרפה", שעד עתה נשאו חרפה על שהם מבני ישראל שגם אחר כשטמעו בין העכו"ם חרפו אותם על צור מחצבתם, עתה אספתי חרפתם אשר נשאו:

ביאור המילות

"נוגי". משורש יגון, כמו בתולותיה נוגות, תאר מבנין נפעל:

"ממועד". מענין נכון למועדי רגל, ובא פה על מי שמט מאמונת ישראל, כמו כמעט נטיו רגלי, ומלת אספתי נמשך לשתים, אספתי חרפה שנשאו, כמו אסף אלהים את חרפתי:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"משאת עליה חרפה" - ר"ל כבר נשאו על חורבן ירושלים חרפה מרובה בהיותם בארץ אויביהם

"נוגי ממועד" - אל מול ירושלים יאמר בניך שהיו מליאי יגון בעבור איחור זמן הגאולה הכנסתים אליך כי ממך היו והושבתים למקומם

מצודת ציון

"נוגי" - מלשון יגון ותוגה

"ממועד" - ענין זמן ועת כמו למועד אשוב אליך (בראשית יח)

"אספתי" - ענין הכנסה כמו ואין איש מאסף אותם (שופטים יט)

"משאת" - מלשון משא וסבל

<< · מ"ג צפניה · ג · יח · >>