מ"ג הושע יב ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות הושע


<< · מ"ג הושע יב · ו · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויהוה אלהי הצבאות יהוה זכרו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיהוָה אֱלֹהֵי הַצְּבָאוֹת יְהוָה זִכְרוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיהֹוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י הַצְּבָא֑וֹת יְהֹוָ֖ה זִכְרֽוֹ׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

נְבִיָא אֱמַר לְהוֹן הוּא יְיָ אֱלֹהֵי צְבָאוֹת דְאִתְגְלֵי עַל אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב וּכְמָא דַאֲמִיר עַל יְדֵי מֹשֶׁה דָכְרָנֵיהּ לְכָל דָר וְדָר:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וה' אלהי הצבאות ה' זכרו" - כאשר הייתי מאז כן אני עתה ואם הייתם הולכים עמי בתמימות כיעקב אביכם הייתי נוהג עמכם כאשר נהגתי עמו

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"וה' אלהי הצבאות", ע"ז משיב להם הנביא הלא עם בני ישראל אין מקבלים השפעתם מן מלאך ושר, רק הם מקבלים השפעתם מה' בבלתי אמצעי, "וה' הוא אלהי הצבאות" הוא המושל על צבאות המלאך, "ה' זכרו" הוא נזכר אצלנו בשם הויה, לא בשם צבאות ומלאך ושר, וא"כ למה תבטחו על מלאך ושר משרי המערכה, הלא.

ביאור המילות

"אלהי הצבאות", כבר באר הראב"ע שעקר שם צבאות הונח על צבא מעלה:

"ה' זכרו". התבאר אצלי שיש הבדל בין שם, וזכר השם הוא השם העצמי, והזכר הוא השם שברא ע"י מעשיו כמ"ש זה שמי לעולם וזה זכרי לדור דור, ור"ל שגם הנהגתו הפרטית הוא ע"י שם הויה שמורה על עצמו בבלתי אמצעי:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ה' זכרו" - שמו הוא ה' המורה שהוא אדון הכל

"וה'" - ר"ל הלא ה' הוא האלהים על צבאות מעלה ומטה והכל שלו ובידו

מצודת ציון

"זכרו" - שמו כי בשם יזכר

<< · מ"ג הושע · יב · ו · >>