מ"ג מיכה ו יד
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אתה תאכל ולא תשבע וישחך בקרבך ותסג ולא תפליט ואשר תפלט לחרב אתן
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אַתָּה תֹאכַל וְלֹא תִשְׂבָּע וְיֶשְׁחֲךָ בְּקִרְבֶּךָ וְתַסֵּג וְלֹא תַפְלִיט וַאֲשֶׁר תְּפַלֵּט לַחֶרֶב אֶתֵּן.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אַתָּ֤ה תֹאכַל֙ וְלֹ֣א תִשְׂבָּ֔ע וְיֶשְׁחֲךָ֖ בְּקִרְבֶּ֑ךָ וְתַסֵּג֙ וְלֹ֣א תַפְלִ֔יט וַאֲשֶׁ֥ר תְּפַלֵּ֖ט לַחֶ֥רֶב אֶתֵּֽן׃
תרגום יונתן
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"וישחך" - ענין שפלות והכנעה כמו וישח אדם (ישעיהו ב')
"ותסג" - ענין השגה וקרוב וכן לא יסג כלימות (לעיל ב')
"תפליט" - ענין הצלה כמו רני פלט (תהלים ל"ב)
מצודת דוד
"ותסג" - אף אם תשיג את האויב המוליכים את בניך בשבי עכ"ז לא תוכל להציל אותם מידו ומה אשר תציל מידו אתן לחרב כי יגבר יד האויב להכותם נפש אף אם לא יגבר ידו לקחתם בשבי
"וישחך בקרבך" - ותשאר א"כ הכנעתך בקרבך כי כשהאדם שבע רם לבבו אבל כשהוא רעב הוא שפל ומוכנע
"ולא תשבע" - כי תהיה המארה במעיםמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
"ותסג" תשתדל להחזיר את רכושך ותבואתך ולהפליטו מידי האויב, ובכ"ז "לא תפליט" מידו, וגם "אשר תפלט" מיד האויב "לחרב אתן" יהרגוך עי"ז בחרב:
ביאור המילות
"וישחך". שרשו ישח, ומשתתף עם שחה, כדרך נפ"י ונל"ה שמשתתפים. ונשתנה משקלו כי מציין חולי ידוע שישחו כלי המזון בקרבו:
"ותסג". מענין הפרשה, כמו נסוג אחור: