לדלג לתוכן

מ"ג זכריה יב א

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


כתיב:
משא דבר יהוה על ישראל נאם יהוה נטה שמים ויסד ארץ ויצר רוח אדם בקרבו.

מנוקד:
מַשָּׂא דְבַר יְהֹוָה עַל יִשְׂרָאֵל נְאֻם יְהֹוָה נֹטֶה שָׁמַיִם וְיֹסֵד אָרֶץ וְיֹצֵר רוּחַ אָדָם בְּקִרְבּוֹ.

עם טעמים:
מַשָּׂ֥א דְבַר־יְהֹוָ֖ה עַל־יִשְׂרָאֵ֑ל נְאֻם־יְהֹוָ֗ה נֹטֶ֤ה שָׁמַ֙יִם֙ וְיֹסֵ֣ד אָ֔רֶץ וְיֹצֵ֥ר רֽוּחַ־אָדָ֖ם בְּקִרְבּֽוֹ׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.

תרגום יונתן

• לדף התרגום על כל הפרק •

מַטֵל פִּתְגָמָא דַייָ עַל יִשְׂרָאֵל אֲמַר יְיָ דִתְלָא שְׁמַיָא וְשַׁכְלֵיל אַרְעָא וּבָרָא רוּחָא דֶאֱנָשָׁא בִּמְעוֹהִי:

רש"י

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"משא דבר ה'" - הוא גמר זה הדבר שהתחיל לדבר בפורענותן של אוכלי ישראל על בבל וכיוצא בו

מצודות

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •

 

מצודת ציון

"משא" - נבואה ולתוספת ביאור אמר דבר ה' 

מצודת דוד

"נוטה שמים" - הנוטה את השמים לפרשה והמייסד את הארץ ויוצר רוח האדם בקרב גופו וכאומר הואיל וכן הכל שלו ובידו לעשות בכל דבר כרצונו

מלבי"ם

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

משא דבר ה', אחר שנבא על מה שיהיה בבי"ש נבא על מה שיהיה באחרית הימים, והקדים לדבריו שזה "נאום ה'" אשר הוא "נוטה שמים ויוסד ארץ ויוצר רוח האדם בקרבו", שרוח האדם בקרב גופו הוא החבור והקשר שנעשה בין השמים ובין הארץ, שהגוף מתולדת הארץ והרוח הוא מן העליונים, ובזה נברא האדם בתבנית העולם הגדול, וכל העולם העליון והתחתון נכלל בו ונברא בשבילו והוא התכלית אל העולם כולו ומהלך מהלך השלימות אל כל המציאות, ולכן יחשוב ה' מחשבות בל ידח ממנו נדח ויבננו בבנין שלם לעתיד כשיגיע עת התיקון: