רש"י על זכריה יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · רש"י על זכריה · יב · >>

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

"משא דבר ה'" - הוא גמר זה הדבר שהתחיל לדבר בפורענותן של אוכלי ישראל על בבל וכיוצא בו

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"סף רעל" - כלי תרעלה כמו בדם אשר בסף (שמות יב) רעל ל' שממון אוטם הלב והאברים שאין להם כח כאדם המעוטף בשמלה כמו (נחום ב) הברושים הרעלו (ישעיהו ו) השרות והרעלות בלשון משנה מצינו מדיות רעולות אונבלופמנט"א בלע"ז

"וגם על יהודה" - יטילו הגוים אשר יהיו במצור על ירושלים שיהיו בית דוד מבפנים והעכו"ם יצורו עליהם ויבאו גם בני יהודה על כרחם לצור על ירושלים כן ת"י

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אבן מעמסה" - אבן משאוי המוטלת על בני אדם מפי המושל לשאתה ולעמס' על כתפים והיא כבידה מאד עד אשר כל עומסיה שרוט ישרטו

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אכה כל סוס" - הצובאים שם בשגעון ואת רוכביהם בעורון אבל על בית יהודה שהם על כרחם מן הצובאים אפקח עיני להגין עליהם מן המכה הזאת

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אמצה לי יושב ירושלם וגו'" - יושבי ירושלים שיודעים שעל כרחנו אנו באים עליהם אמצו לעזרתי בתפילתן בה' אלהיהם

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אשים את אלפי יהודה" - ישובו וילחמו עם אותם שהביאום שם

"ככיור אש" - כמדורות אש גדולה וכיור לשון כירה וכך חברו מנחם

"תחתיה" - במקומה

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והושיט ה' את אהלי יהודה בראשונה" - בטרם יבואו בני ירושלים לצאת מן העיר תהיה להם תשועה לשוב אל אהליהם ואל ביתם ואח"כ תבא תשועה לבני העיר היא התשועה שנאמר בה ויצא ה' ונלחם (לקמן יד)

"למען לא תגדל" - להתפאר עליהם ולומר לא נצלתם אלא בשבילנו

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"הנכשל בהם" - החלש שבהם

"כאלהים" - כרברבין כמלאכים

"כמלאך ה' לפניהם" - יצלחון כמלאכא דה' קדמיהון

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אבקש להשמיד" - אבקש בהשמדתם ואדקדק בעוונם ורבותינו פירשו לזכות אבקש בנוגני שלהם אם יש להם זכות אניחם ואם לאו אשמידם

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"רוח חן ותחנונים" - שיעלו על רוחם להתחנן לפני והם יהיו לחן בעיני

"רוח" - טלנ"ט בלע"ז

"והביטו אלי את אשר דקרו" - תרגם יונתן ויבעון מן קדמי על די איטלטלו והביטו להתאונן על אשר דקרו בהם האומות והרגו בהם בגלותם

"וספדו עליו" - על אותו הרג

"כמספד על היחיד" - כאשר יספוד איש על בן יחידו ורבותינו דרשוהו על משיח בן יוסף שנהרג במסכת סוכה

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כמספד הדדרמון בבקעת מגדון" - אין ענין הדדרימון בבקעת מגדון אלא שני מספדות הן כמספדא דאחאב בר עמרי דקטל יתיה הדדרמון בר טברימון ברמות גלעד שנאמר (מלכים א כב) ותעבור הרנה במחנה והוא הספד וכמספדא דיאשיהו בר אמון דקטל יתיה פרעה חגיירא בבקעת מגידון שנאמר (דברי הימים ב ל"ה) ויקונן שם ירמיהוו וגו' ויאמרו כל השרים והשרות בקינותיהם וגו'

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בית נתן" - הנביא וי"א נתן בן דוד כמו שנאמר (שמואל א ה) שמוע ושובב ונתן ושלמה

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בית לוי" - הכהנים והלוים

"משפחת השמעי" - שמוע בן דוד בתחלה כלל הכתוב משפחות בית דוד ואח"כ פרט כל אחת ואחת

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ונשיהם לבד" - משום צניעות ולמה משפחות הכהונה והממלכות כדי להחזיר להם כתריהם כמו שנאמר בראש הספר אלה שני בני היצהר העומדים על אדון כל הארץ