"הישאג אריה ביער וטרף אין לו" - כשאריה אוחז טרף דרכו לשאוג ואינו שואג אלא א"כ לכד וכן הוא אומר (ישעיהו ה) ישאג ככפירים וינהום ויאחז טרף וכן (שם לא) כאשר יהגה הכפיר והאריה על טרפו
"הישאג אריה" - הוא נבוכדנאצר ד"א הנביאים מדמין את רוח הקודש הבא עליהם לשאגת אריה כמו שאמרו למטה אריה שאג מי לא יירא וכאן זה פירוש הדוגמא היבא רוח הקודש בפי הנביאים לדבר דבר מאת הקב"ה לרעה אלא אם כן הפורענות נגזר מלפניו זהו הטרף היתן הקב"ה קולו לדבר קשה בלתי אם לכד אתכם במוקש עון
"הישאג", (הקדמה שניה), האריה כששואג ביער בודאי יש לו טרף ולא ישאג בחנם, וזה הוצעה למה שיאמר בפסוק י"ב, שמלך אשור ששואג עליהם יטרף טרף אדם יאכל ואין מציל מידו, וכבר מבואר בספורי הטבע שהאריה כשהוא צעיר לימים שהוא במעמד הכפיר לא יצא לחוץ על טרפו רק ישב בסוכה למו ארב לאכול החיות העוברים עליו, ועז"א "היתן כפיר קולו ממעונתו", עד שהזקין ונקרא אריה שאז יתרחק ממעונתו לטרף טרף, ועז"א "הישאג אריה ביער", והמליצה, שבין מה ששאג עליהם אשור בארצם, ובין מה שלכד מהם במעונתו בעת שיצא אליו הושע בן אלה ויעצרהו בבית כלא שנלכד מאתו כנלכד מן הכפיר כי אז בא אל גבול אשור, בשני אלה אין מידו מציל:
ביאור המילות
"הישאג אריה ביער, היתן כפיר קולו ממעונתו", האריה הוא הגדול והכפיר הוא הקטן וכבר הובא (הושע ה' י"ד) שהכפיר לא יצא חוץ למקומו לטרוף, לז"א במעונתו, והאריה יוצא על טרפו עז"א ביער, ונתינת קול קטן מן השאגה (כנ"ל יואל ד' ט"ז), הכפיר גם קול לא יתן עד שלכד, והאריה כשרואה הטרף ישאג, כמ"ש הכפירים שואגים לטרף, כי בטוח בגבורתו שילכדנו:
