רש"י על עמוס ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · רש"י על עמוס · ג · >>

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"רק אתכם ידעתי" - אהבתי ואתם פשעתם בי על כן וגו' ורבותינו דרשוהו לצד אחר במסכת ע"ז

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"הילכו שנים יחדיו" - שאתם אומרים לנביאים לא תנבאו כלום הנביאים מתנבאים מלבם אלא א"כ נצטוו כלום דברים נעשים אלא ע"פ דרכם

"בלתי אם נועדו" - אלא א"כ קבעו מועד ללכת יחדיו למקום פלוני

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"הישאג אריה ביער וטרף אין לו" - כשאריה אוחז טרף דרכו לשאוג ואינו שואג אלא א"כ לכד וכן הוא אומר (ישעיהו ה) ישאג ככפירים וינהום ויאחז טרף וכן (שם לא) כאשר יהגה הכפיר והאריה על טרפו

"הישאג אריה" - הוא נבוכדנאצר ד"א הנביאים מדמין את רוח הקודש הבא עליהם לשאגת אריה כמו שאמרו למטה אריה שאג מי לא יירא וכאן זה פירוש הדוגמא היבא רוח הקודש בפי הנביאים לדבר דבר מאת הקב"ה לרעה אלא אם כן הפורענות נגזר מלפניו זהו הטרף היתן הקב"ה קולו לדבר קשה בלתי אם לכד אתכם במוקש עון

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"התפול צפור על פח הארץ ומוקש אין לה" - בפח שנפלה עליו ומוקש אין לה

"היעלה פח מן האדמה" - ממקום שהוטל שם אלא א"כ נאחז בו העוף כשהוא רוצה לברוח עוקר את הפח ומעלהו ממקומו מעט ואותה שעה כבר נלכד

"התפול צפור על פח" - ואין הפח מכשילה כלומר וכי אפשר שאתם עוברים עבירות ולא יהיה לכם למוקש

"היעלה פח וגו'" - כך היעלה עונותיכם למעלה ולא ילכדו אתכם

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אם יתקע שופר" - שהצופה רואה גייסות באים בעיר ותוקע בשופר להזהיר את העם אין אלו אלא דברי משל ודמיון

"אם יתקע שופר בעיר" - כך היה לכם להיות חרדים אל דברי הנביאים שהם צופים לכם למלט אתכם מן הרעה שלא תבא וכשתבא לכם הרעה הלא תדעו כי הקב"ה עושה לכם על שלא נזהרתם בנביאיו

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי לא יעשה ה' וגו' כי אם גלה סודו" - אותו סוד אל עבדיו הנביאים

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אריה שאג מי לא יירא" - כך הקב"ה דבר אל הנביאים להנבא מי לא ינבא

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"השמיעו" - אתם בני פלשתים ובני מצרים והכריזו זאת ואמרו בארמנותיכם שיאספו על הרי שומרון לראות מעל ההרים בתוך העיר את דרכם הרעה

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"נכוחה" - ישרה

"חמס ושוד" - ממון של גזל

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"צר וסביב הארץ" - הצר מוכן לבא וסביב לארץ הזאת יבא

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כאשר יציל הרועה" - דבר מועט.

"בדל אוזן" - חסחוס דאודן.

"כן ינצלו בני ישראל" - מתי מעט.

"בפאת מטה ובדמשק ערש" -

תרגם יונתן "בתקוף שולטן ועל דמשק רחיצן". ואומר אני שפתרון התרגום:

  • לפי שבימי יהואחז בן יהוא כתיב (מלכים ב יג): "כי אבדם מלך ארם", וירבעם בן בנו הושיעם במקצת, שנאמר (מלכים ב יד): "ולא דבר ה' למחות את שם ישראל, ויושיעם ביד ירבעם וגו', הוא השיב את גבול ישראל", וזהו בפאת מטה - פנת הבית היא חזקו של בית, לכן תרגם "בתקוף שולטן" של ירבעם, ועמוס נתנבא בימי ירבעם.
  • ועוד נבא, שסופן להסמך על מלכי ארם, וכן עשו בימי פקח בן רמליהו שנתחבר עם רצין, וזהו ובדמשק ערש - עיקר מנוחתם ומבטחם תהי על דמשק.

ורבותינו אמרו בסדר עולם:

  • ר' נהוראי אומר משום רבי יהושוע אלו עשרת השבטים שנסמכו על חזקיהו מלך יהודה ועל יהודה ופלטו עמהם.
  • בפאת מטה - מלמד שלא נשתייר מהם אלא אחד משמונה שבהם, ושאר ערש היכן הוא? - בדמשק, לקיים מה שנאמר (עמוס ה): "והגליתי אתכם מהלאה לדמשק".

ושמעתי משמו של ר' מנחם זצ"ל, שהיה מפרש זו "אחד משמונה", שלא נאמר "פאת" אלא "בפאת מטה", במקצתה, באחת משתי רוחות של פאה, והיא שמינית של מטה, שהרי ארבע פאות יש, ושתי רוחות לפאה.

דבר אחר מצאתי בדברי ר' מאיר זצ"ל:

  • בפאת מטה - בעון אחזיה בן אחאב ששלח לדרוש (מלכים ב א ב): "בבעל זבוב אלהי עקרון האחיה מחלי זה".
  • ובדמשק ערש - בן הדד מלך ארם, שלח לדרוש באלהי ישראל (מלכים ב ח).

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בית החורף על בית הקיץ" - מתוך שהיו מעונגים היו בונים להם העשירית שתי בתים אחד לחורף ואחד לקיץ

"בתי השן" - דמכבשין בשן דפילא