"הילכו שנים יחדיו" - שאתם אומרים לנביאים לא תנבאו כלום הנביאים מתנבאים מלבם אלא א"כ נצטוו כלום דברים נעשים אלא ע"פ דרכם
"בלתי אם נועדו" - אלא א"כ קבעו מועד ללכת יחדיו למקום פלוני
"הישאג אריה ביער וטרף אין לו" - כשאריה אוחז טרף דרכו לשאוג ואינו שואג אלא א"כ לכד וכן הוא אומר (ישעיהו ה) ישאג ככפירים וינהום ויאחז טרף וכן (שם לא) כאשר יהגה הכפיר והאריה על טרפו
"הישאג אריה" - הוא נבוכדנאצר ד"א הנביאים מדמין את רוח הקודש הבא עליהם לשאגת אריה כמו שאמרו למטה אריה שאג מי לא יירא וכאן זה פירוש הדוגמא היבא רוח הקודש בפי הנביאים לדבר דבר מאת הקב"ה לרעה אלא אם כן הפורענות נגזר מלפניו זהו הטרף היתן הקב"ה קולו לדבר קשה בלתי אם לכד אתכם במוקש עון
"אם יתקע שופר" - שהצופה רואה גייסות באים בעיר ותוקע בשופר להזהיר את העם אין אלו אלא דברי משל ודמיון
"אם יתקע שופר בעיר" - כך היה לכם להיות חרדים אל דברי הנביאים שהם צופים לכם למלט אתכם מן הרעה שלא תבא וכשתבא לכם הרעה הלא תדעו כי הקב"ה עושה לכם על שלא נזהרתם בנביאיו
תרגם יונתן "בתקוף שולטן ועל דמשק רחיצן". ואומר אני שפתרון התרגום:
לפי שבימי יהואחז בן יהוא כתיב (מלכים ב יג): "כי אבדם מלך ארם", וירבעם בן בנו הושיעם במקצת, שנאמר (מלכים ב יד): "ולא דבר ה' למחות את שם ישראל, ויושיעם ביד ירבעם וגו', הוא השיב את גבול ישראל", וזהו בפאת מטה - פנת הבית היא חזקו של בית, לכן תרגם "בתקוף שולטן" של ירבעם, ועמוס נתנבא בימי ירבעם.
ועוד נבא, שסופן להסמך על מלכי ארם, וכן עשו בימי פקח בן רמליהו שנתחבר עם רצין, וזהו ובדמשק ערש - עיקר מנוחתם ומבטחם תהי על דמשק.
ורבותינו אמרו בסדר עולם:
ר' נהוראי אומר משום רבי יהושוע אלו עשרת השבטים שנסמכו על חזקיהו מלך יהודה ועל יהודה ופלטו עמהם.
בפאת מטה - מלמד שלא נשתייר מהם אלא אחד משמונה שבהם, ושאר ערש היכן הוא? - בדמשק, לקיים מה שנאמר (עמוס ה): "והגליתי אתכם מהלאה לדמשק".
ושמעתי משמו של ר' מנחם זצ"ל, שהיה מפרש זו "אחד משמונה", שלא נאמר "פאת" אלא "בפאת מטה", במקצתה, באחת משתי רוחות של פאה, והיא שמינית של מטה, שהרי ארבע פאות יש, ושתי רוחות לפאה.
דבר אחר מצאתי בדברי ר' מאיר זצ"ל:
בפאת מטה - בעון אחזיה בן אחאב ששלח לדרוש (מלכים ב א ב): "בבעל זבוב אלהי עקרון האחיה מחלי זה".
ובדמשק ערש - בן הדד מלך ארם, שלח לדרוש באלהי ישראל (מלכים ב ח).
