מ"ג עמוס ג ד
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הישאג אריה ביער וטרף אין לו היתן כפיר קולו ממענתו בלתי אם לכד
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הֲיִשְׁאַג אַרְיֵה בַּיַּעַר וְטֶרֶף אֵין לוֹ הֲיִתֵּן כְּפִיר קוֹלוֹ מִמְּעֹנָתוֹ בִּלְתִּי אִם לָכָד.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הֲיִשְׁאַ֤ג אַרְיֵה֙ בַּיַּ֔עַר וְטֶ֖רֶף אֵ֣ין ל֑וֹ הֲיִתֵּ֨ן כְּפִ֤יר קוֹלוֹ֙ מִמְּעֹ֣נָת֔וֹ בִּלְתִּ֖י אִם־לָכָֽד׃
תרגום יונתן
הֲיִנְהוֹם אַרְיֵה בְּחוּרְשָׁה וְצֵידָה לֵית לֵיהּ הַיְרִים בַּר אַרְיְוָן קָלֵיהּ מִמַרְבּוּעָתֵיהּ אֱלָהֵין אִם אֲחָד:
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"היתן" - וכי הכפיר ישמיע קול שמחה ממעונתו אם לא שלכד מה כי אז יגיל וישמח ולא כשעדיין לא לכד
"הישאג" - וכי ישאג אריה ביער ולא ימצא טרף כי בשמוע החיות קול שאגתו יעמדו במקומם מפחדו ויבוא בהם לטרוף טרף כרצונו
מצודת ציון
"כפיר" - ארי בחור
"ממעונתו" - ענין מדור כמו ה' מעון אתה היית לנו (תהלים צ)מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"הישאג אריה ביער, היתן כפיר קולו ממעונתו", האריה הוא הגדול והכפיר הוא הקטן וכבר הובא (הושע ה' י"ד) שהכפיר לא יצא חוץ למקומו לטרוף, לז"א במעונתו, והאריה יוצא על טרפו עז"א ביער, ונתינת קול קטן מן השאגה (כנ"ל יואל ד' ט"ז), הכפיר גם קול לא יתן עד שלכד, והאריה כשרואה הטרף ישאג, כמ"ש הכפירים שואגים לטרף, כי בטוח בגבורתו שילכדנו: