מ"ג זכריה יד טז
כתיב:
והיה כל הנותר מכל הגוים הבאים על ירושלם ועלו מדי שנה בשנה להשתחות למלך יהוה צבאות ולחג את חג הסכות.
מנוקד:
וְהָיָה כׇּל הַנּוֹתָר מִכׇּל הַגּוֹיִם הַבָּאִים עַל יְרוּשָׁלָ͏ִם וְעָלוּ מִדֵּי שָׁנָה בְשָׁנָה לְהִשְׁתַּחֲוֺת לְמֶלֶךְ יְהֹוָה צְבָאוֹת וְלָחֹג אֶת חַג הַסֻּכּוֹת.
עם טעמים:
וְהָיָ֗ה כׇּל־הַנּוֹתָר֙ מִכׇּל־הַגּוֹיִ֔ם הַבָּאִ֖ים עַל־יְרוּשָׁלָ֑͏ִם וְעָל֞וּ מִדֵּ֧י שָׁנָ֣ה בְשָׁנָ֗ה לְהִֽשְׁתַּחֲוֺת֙ לְמֶ֙לֶךְ֙ יְהֹוָ֣ה צְבָא֔וֹת וְלָחֹ֖ג אֶת־חַ֥ג הַסֻּכּֽוֹת׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
תרגום יונתן
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"מדי שנה" - בכל זמן שנה וכן מדי עלותה (שמואל א א)
"ולחוג" - הקרבנות קרויים בלשון חג על כי רובם יבואו בחג וכן אסרו חג בעבותים (תהלים קיח)
מצודת דוד
"הבאים וגו'" - להלחם עליה
"ועלו" - אל ירושלים
"ולחוג" - להביא קרבנות בחג הסוכות וזהו לפי שבחג הסוכות תהיה המגפה הזאת לכן יבואו בכל שנה להיות לזכרון