מ"ג הושע ד ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות הושע


<< · מ"ג הושע ד · ו · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
נדמו עמי מבלי הדעת כי אתה הדעת מאסת ואמאסאך מכהן לי ותשכח תורת אלהיך אשכח בניך גם אני

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
נִדְמוּ עַמִּי מִבְּלִי הַדָּעַת כִּי אַתָּה הַדַּעַת מָאַסְתָּ וְאֶמְאָסְאךָ מִכַּהֵן לִי וַתִּשְׁכַּח תּוֹרַת אֱלֹהֶיךָ אֶשְׁכַּח בָּנֶיךָ גַּם אָנִי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
נִדְמ֥וּ עַמִּ֖י מִבְּלִ֣י הַדָּ֑עַת כִּי־אַתָּ֞ה הַדַּ֣עַת מָאַ֗סְתָּ ואמאסאך וְאֶמְאָֽסְךָ֙ מִכַּהֵ֣ן לִ֔י וַתִּשְׁכַּח֙ תּוֹרַ֣ת אֱלֹהֶ֔יךָ אֶשְׁכַּ֥ח בָּנֶ֖יךָ גַּם־אָֽנִי׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

אִטַפַּשׁוּ עַמִי מִבְּלִי דַעְתָּא אֲרֵי אַתְּ מִדַע דְחַלְתִּי קַצְתָּא וְאַרְחֲקִינָךְ מִלְשַׁמָשָׁא קֳדָמַי וְעַל דְאִתְנַשֵׁיתָא אוֹרַיְתָא דֶאֱלָהָךְ אַרְחִיק בְּנָךְ אַף אֲנָא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אשכח בניך" - שאותן שעמדו על הר סיני נתנו בניהם ערבים תחת אבותיהם לשמור את התורה

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"נדמו עמי", (מאמר ה' אל הכהן) הנה עמי נדמו ונמשלו לך "מבלי הדעת" שהם חסרים דעת כמוך "כי אתה הדעת מאסת", ובזה נדמו אליך למאס ג"כ את הדעת כי למדו זאת ממך, לכן "ואמאסך מכהן לי", כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו וזאת כהונת הכהן ואחר שמאסת הדעת אינך ראוי אל הכהונה, ויותר מזה כי "ותשכח תורת אלהיך" שגם שכחת את התורה שתחלה ידעת אותה ואח"כ שכחת אותה לגמרי "אשכח בניך גם אני". כי בתחלה שזכרת את התורה הגם ששכחת דעת אלהים בכ"ז לא שכחתיך אנכי, כי היה לי תקוה שבניך ילכו בתורתי, כמ"ש והלואי אותי עזבו ואת תורתי שמרו, שמתוך שמתעסקים בה המאור שבה מחזירן למוטב, אבל אחר ששכחת גם את התורה גם אני אשכח את בניך כי אין תקוה שיצמח מהם צמח צדיק:

ביאור המילות

"נדמו". מענין דמוין, ר"ל נדמו אליך:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ותשכח" - על ששכחת את התורה אשכח גם אני את בניך ולא אושיע להם

"כי אתה" - על הכהן ללמד כמ"ש כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו (מלאכי ב) ולכן אמר הואיל ואתה הכהן מאסת את הדעת ולא למדת את העם לכן גם אני אמאס אותך מלכהן לי

"נדמו עמי" - הנה עמי נכרתו על כי לא ידעו אותי

<< · מ"ג הושע · ד · ו · >>