"כי קבצם כעמיר גורנה" - וסופו לקבצם אל עמק יהושפט וסביבות ירושלים למלחמה כמו שמקבצין עמיר כדי לדושם שם אף הם חיל גוג ומגוג לרעתם נאספו ויאמר הקב"ה לכנסת ישראל קומי ודושי בת ציון
"והמה לא ידעו מחשבות ה'", עצת ה' הוא התכלית הנרצה אליו במעשהו, והמחשבות הם האמצעיים אשר יעשה כדי להכין את העצה שהיא התכלית, ובאר הנביא שכל מה שיתאספו הגוים על ציון כ"ז הוא ממחשבות ה', ר"ל שהם אמצעיים להשיג עי"כ את עצתו ר"ל התכלית הנרצה אצלו, שכל האסיפות שלהם יהיו הכנות ואמצעיים אל האסיפה שיתאספו באחרית הימים שגם היא תהיה הכנה שע"י ישיג עצתו, ששם ישפוט אותם על מעשיהם ושם יכירו דת האמת, וע"י האותות והמופתים שיראו אז ישובו הנשארים אל האמונה האמתיית, והרשעים יכלו כמוץ יסוער מגורן, וז"ש "שהמה לא ידעו מחשבות ה' ולא הבינו עצתו", שכ"ז הוא אמצעיים להשיג עצתו, שהוא כי "קבצם כעמיר גורנה" כמו שמקבצים את העמיר אל הגורן לדוש אותו ולהסיר המוץ והקליפה ולהשאיר הבר והתבואה, כן ידוש אותם במלחמת גוג ומגוג וכן יסיר המוץ שהוא מה שיכלה הרשעים אשר הרעו בקדש, וכן יברר התבואה שיפרשו מהם גרי הצדק ומכירי דת האמת:
ביאור המילות
"לא ידעו מחשבות ה' ולא הבינו עצתו". כבר בארתי (ישעיה ה' י"ט) כי התכלית הנרצה אצל ה' יקרא עצה, והאמצעיים המובילים אל התכלית נקראו מחשבות, ויש הבדל בין ידיעה להבנה, שהידיעה תפול על דבר המושג בחוש, וההבנה על דבר המושג בשכלו (ישעיה מ"ג י' ובכ"מ), ומי שיודע האמצעיים יוכל להבין התכלית, למשל שרואה בעיניו מלך פלוני מיעד חילותיו לעמוד במקום פלוני ובסדר מיוחד מבין שרוצה ליפול על מדינה פלונית ולכבשה, והם לא ידעו האמצעיים, וגם כשידעו אותם לא יבינו העצה שהוא התכלית הנרצה אצלו:
