מ"ג הושע ד יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות הושע


<< · מ"ג הושע ד · יב · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עמי בעצו ישאל ומקלו יגיד לו כי רוח זנונים התעה ויזנו מתחת אלהיהם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עַמִּי בְּעֵצוֹ יִשְׁאָל וּמַקְלוֹ יַגִּיד לוֹ כִּי רוּחַ זְנוּנִים הִתְעָה וַיִּזְנוּ מִתַּחַת אֱלֹהֵיהֶם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
עַמִּי֙ בְּעֵצ֣וֹ יִשְׁאָ֔ל וּמַקְל֖וֹ יַגִּ֣יד ל֑וֹ כִּ֣י ר֤וּחַ זְנוּנִים֙ הִתְעָ֔ה וַיִּזְנ֖וּ מִתַּ֥חַת אֱלֹהֵיהֶֽם׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

עַמִי דִי בִצְלַם אָעֵיהּ שָׁאֵיל וּמְדַמֵי דְחוֹטְרֵיהּ מְחַוֵי לֵיהּ אֲרֵי רוּחַ דְטָעוּ אַטְעִיָתִינוּן וּטְעוֹ מִבָּתַר פּוּלְחָנָא דֶאֱלָהָהוֹן:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בעצו ישאל" - בדמות שעשה מן העץ

"יגיד לו" - אל דבריו הוא שומע שאומרים לו נביאי הבעל בשם עכו"ם

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"עמי בעצו ישאל", עמי שואל את הפסל של עץ להשיג ממנו מענה, והוא אינו עונה אותם, רק עץ אחר יגיד להם התשובה שהוא "המקל" המוכן להכות אותם הוא "יגיד לו" התשובה, הוא "יגיד לו כי רוח זנונים התעה" אותם מני דרך, וע"י הרוח הזה "זנו מתחת אלהיהם". והמליצה שע"י המקל המכה בהם יודע להם שתעו מני דרך:


ביאור המילות

"ומקלו". המקל שמכה אותו, ויל"פ מקלו של עצו, כאילו מן העץ עצמו שעובד אותו יוקח מקל לרדותו בו, כי העון הוא המכה, כמ"ש החמס קם למטה רשע (יחזקאל ז'). וכבר בארתי (ירמיהו א' י"א) ששם מקל מיוחד להכאה, והעשוי למשען יקרא בשם מטה, ולפירוש המפרש היל"ל ומטהו יגיד לו ?:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"רוח זנונים" - רצון זנות עבודת כוכבים התעה אותם מדרך השכל ולכן זנו מתחת אלהיהם

"ומקלו" - צלם העשוי מן המקל וכפל הדבר במ"ש

"בעצו ישאל" - שואל עתידות בצלם העשוי מעץ

מצודת ציון

"בעצו" - מלשון עץ

"ומקלו" - מטה עץ

"התעה" - מלשון תועה

<< · מ"ג הושע · ד · יב · >>