מ"ג יואל ד טז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג יואל · ד · טז · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויהוה מציון ישאג ומירושלם יתן קולו ורעשו שמים וארץ ויהוה מחסה לעמו ומעוז לבני ישראל

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיהוָה מִצִּיּוֹן יִשְׁאָג וּמִירוּשָׁלַ͏ִם יִתֵּן קוֹלוֹ וְרָעֲשׁוּ שָׁמַיִם וָאָרֶץ וַיהוָה מַחֲסֶה לְעַמּוֹ וּמָעוֹז לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיהֹוָ֞ה מִצִּיּ֣וֹן יִשְׁאָ֗ג וּמִירוּשָׁלַ֙͏ִם֙ יִתֵּ֣ן קוֹל֔וֹ וְרָעֲשׁ֖וּ שָׁמַ֣יִם וָאָ֑רֶץ וַֽיהֹוָה֙ מַחֲסֶ֣ה לְעַמּ֔וֹ וּמָע֖וֹז לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

וַיָי מִצִיוֹן יִכְלֵי וּמִירוּשְׁלֵם יָרִים מֵימְרֵיהּ וִיזוּעוּן שְׁמַיָא וְאַרְעָא וַייָ סְמַךְ לְעַמֵיהּ וְסָעֵיד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"מציון ישאג" - ממה שעשו לציון

"ורעשו שמים וארץ" - יפרע משרים של מעלה (שרי הכשדים) ואח"כ מן (הכשדים)

"מחסה" - לשון כסוי ובלע"ז אבריאיי"ל

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"ומעוז לבני ישראל" - כפל הדבר במ"ש

"ורעשו שמים וארץ" - ר"ל יחרדו שרי מעלה של העכו"ם אשר בשמים ממעל והעכו"ם אשר בארץ מתחת

"מחסה לעמו" - לבל יהיו נלקים עמהם

"ומירושלים יתן קולו" - כפל הדבר במ"ש

"מציון ישאג" - כי יחזיר שכינתו לציון ומשם ישאג לאיים ולהחריד 

מצודת ציון

"מחסה" - מלשון חסיון

"ומעוז" - ענין חוזק

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"וה' מציון ישאג", שמשם תצא הנהגה והמשפט, והנה השאגה הוא קול גדול הפך קול נמוך, והנתינת קול אינו מציין קול גדול רק שלא ידום ויתן קולו, "ובציון" ששם עקר שכינתו "ישאג" בקול גדול עד שיתפרסם לכולם, "ובירושלים" שאינה קדושה כציון הגם שלא ישאג בקול גדול בכ"ז לא ידום רק "יתן קולו" שהוא ההנהגה האלהית, וע"י השאגה הזאת "ירעשו שמים" וארץ ותתבטל הנהגת הטבע אשר בארץ והנהגת מערכת השמים, "וה' מחסה לעמו ומעוז לבני ישראל" מצד שהם עמו יהיה להם מחסה להצילם מכל רע שלא תבא עליהם, ומצד שהם בני ישראל ששם זה מורה שהם למעלה מן הטבע כמ"ש כי שרית עם אלהים, יהיה להם מעוז שהם יתגברו בעז ה' שזה יותר ממחסה:

ביאור המילות

"ישאג, יתן קולו". שאגה גדולה מנתינת קול (כמ"ש ירמיה כ"ו ל', עמוס ג' ד'):

"מחסה, מעוז", מעוז גדול ממחסה, עמ"ש עוד ישעיה ל' א', שהמעוז הוא בבלי אמצעי וזה לבני ישראל:
 

<< · מ"ג יואל · ד · טז · >>