לדלג לתוכן

מ"ג זכריה י ג

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג זכריה · י · ג · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
על הרעים חרה אפי ועל העתודים אפקוד כי פקד יהוה צבאות את עדרו את בית יהודה ושם אותם כסוס הודו במלחמה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עַל הָרֹעִים חָרָה אַפִּי וְעַל הָעַתּוּדִים אֶפְקוֹד כִּי פָקַד יְהוָה צְבָאוֹת אֶת עֶדְרוֹ אֶת בֵּית יְהוּדָה וְשָׂם אוֹתָם כְּסוּס הוֹדוֹ בַּמִּלְחָמָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
עַל־הָֽרֹעִים֙ חָרָ֣ה אַפִּ֔י וְעַל־הָעַתּוּדִ֖ים אֶפְק֑וֹד כִּֽי־פָקַד֩ יְהֹוָ֨ה צְבָא֤וֹת אֶת־עֶדְרוֹ֙ אֶת־בֵּ֣ית יְהוּדָ֔ה וְשָׂ֣ם אוֹתָ֔ם כְּס֥וּס הוֹד֖וֹ בַּמִּלְחָמָֽה׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

עַל מַלְכַיָא הֲוָה רוּגְזִי וְעַל שִׁלְטוֹנַיָא אֲנָא מַסְעַר עֲלֵיהוֹן חוֹבֵיהוֹן אֲרֵי דָכֵיר יְיָ צְבָאוֹת יַת עַמֵיהּ יַת דְבֵית יְהוּדָה וִישַׁוֵי יַתְהוֹן כְּסוּסֵי תַקִיף דְזִוְתָן בִּקְרָבָא:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"על הרועים חרה אפי" - על מלכי נבוכדנצר וסנחריב

"ועל העתודים" - על שריהם וכן ת"י ועל מלכיא הוה רוגזי ועל שלטניא אנא מסער ועכו"ם נמשלו לעתודים והצפיר והשעיר מלך אנטיוכס (דנייאל ח) והרוצ' לפרש הענין שלא במלכי עכו"ם יאמר העתודים לשון שרים כמו עורר לך רפאי' כל עתודי ארץ (ישעיהו יד)

"כסוס הודו במלחמה" - כסוס אשר יוכר הודו במלחמה

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"העתודים" - הם הזכרים מן העזים ויאמר על השרים בדרך שאלה

"אפקוד" - ענין זכרון

"הודו" - ענין הדר ואמצות הלב 

מצודת דוד

"כסוס הודו במלחמה" - בעת ילחמו האומות ישים ה' אותם אמיצי לבב כמו הסוס המראה הודו ויוצא לקראת נשק

"ועל העתודים" - על שרי האומות אזכור עונם לשלם גמול

"כי פקד" - כי זכר ה' את עדרו הם בית יהודה לנקום נקמתם מיד האומות

"על הרועים" - ר"ל עתה בבוא הגאולה חרה אפי על הרועים הם מלכי האומות שהרעו להם

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"על", על כן "חרה אפי על הרעים" שהם המנהיגים שלהם שהתעו את הצאן, "ועל העתודים" שהם השרים והעשירים והחזקים "אפקוד", כמ"ש (יחזקאל ל"ד) הנני על הרועים וכו' הנני שופט בין שה לשה לאילים ולעתודים, "כי פקד ה' את עדרו", כמש"ש ודרשתי את צאני ובקרתים, "ושם אותם כסוס" תחת שהיו כצאן נכנעים, יתדמו כסוס "שהודו" מתראה "במלחמה", ששם יראה גבורותיו וכחו, כן יתראה כחם במלחמת גוג ומגוג:

ביאור המילות

"הודו במלחמה". מבואר אצלי כי הדר הוא החיצוני וזה יתראה בהסוס תמיד, (אבל ההוד שהוא הכח הפנימי של הסוס לא יתראה רק בעת מלחמה. כמ"ש (איוב ל"ט) הוד נחרו אימה וכו' ישיש לקראת נשק:
 

<< · מ"ג זכריה · י · ג · >>