מ"ג זכריה י ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות זכריה


<< · מ"ג זכריה י · ד · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ממנו פנה ממנו יתד ממנו קשת מלחמה ממנו יצא כל נוגש יחדו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מִמֶּנּוּ פִנָּה מִמֶּנּוּ יָתֵד מִמֶּנּוּ קֶשֶׁת מִלְחָמָה מִמֶּנּוּ יֵצֵא כָל נוֹגֵשׂ יַחְדָּו.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
מִמֶּ֤נּוּ פִנָּה֙ מִמֶּ֣נּוּ יָתֵ֔ד מִמֶּ֖נּוּ קֶ֣שֶׁת מִלְחָמָ֑ה מִמֶּ֛נּוּ יֵצֵ֥א כׇל־נוֹגֵ֖שׂ יַחְדָּֽו׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

מִנֵיהּ מַלְכֵּיהּ מִנֵיהּ מְשִׁיחֵיהּ מִנֵיהּ תְּקוֹף קְרָבֵיהּ מִנֵיהּ יִתְרַבּוּן כָּל פַּרְנָסוֹהִי כַּחֲדָא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ממנו פנה" - מהם מלכיהם מהם שריהם מהם לוחמי מלחמותם

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ממנו פנה", הפנה הוא האבן שהוא היסוד והראש בבנין הבית, והוא משל אל המלך, "והיתד" הוא המחזיק את כל האהל, שהאהל הוא משל מושב הרועה שהוא הכהן או ראש הסנהדרין הרועה אותם בעניני הדת, וכמ"ש ותקעתיו יתד במקום נאמן, שלעומת זה יצוייר המלכות בציור הבית, כמ"ש כי בית יעשה לך ה' (ש"ב ז'), ור"ל המלך ומורה הדת יצאו ממנו לא כמו בבית שני שנתמנו עפ"י מלכי פרס יון ורומי שהיו כבושים תחתיהם, וגם "ממנו קשת מלחמה", לא יצטרכו לעזר עמים אחרים במלחמתם כי הגבורים שלהם יהיו מתוך העם, ועי"ז "ממנו יצא כל נוגש יחדו" שלא ימשלו עוד זרים עליהם:


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כל נוגש יחדיו" - כל נוגשי האומות לעבודה כולם יחדיו יצאו ממנו

"ממנו קשת מלחמה" - ר"ל לוחמי מלחמתו יהיו ממנו ולא יצטרך לעזרת האומות

"ממנו יתד" - זה הלשון יאמר על הפקיד וממונה שהכל תלוי בו וכן נאמר בכ"ג הממונה על הבית ותקעתיו יתד במקום נאמן (ישעיהו כב)

"ממנו פנה" - מיהודה יהיה המלך המשובח בעם כמו האבן ההושם בפנת הבית שהוא המשובח שבכולם על כי הוא נראה משני הצדדים ובלשון הזה נאמר על ישראל בכללם כמ"ש אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה (תהלים קיח)

מצודת ציון

"פנה" - זויות

"יתד" - מסמר

"נוגש" - דוחק ולוחץ

<< · מ"ג זכריה · י · ד · >>