מ"ג חבקוק ג יד
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
נקבת במטיו ראש פרזו [פרזיו] יסערו להפיצני עליצתם כמו לאכל עני במסתר
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
נָקַבְתָּ בְמַטָּיו רֹאשׁ פרזו [פְּרָזָיו] יִסְעֲרוּ לַהֲפִיצֵנִי עֲלִיצֻתָם כְּמוֹ לֶאֱכֹל עָנִי בַּמִּסְתָּר.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
נָקַ֤בְתָּ בְמַטָּיו֙ רֹ֣אשׁ פְּרָזָ֔ו יִסְעֲר֖וּ לַהֲפִיצֵ֑נִי עֲלִ֣יצֻתָ֔ם כְּמוֹ־לֶאֱכֹ֥ל עָנִ֖י בַּמִּסְתָּֽר׃
תרגום יונתן
רש"י
"ראש פרזיו" - ראשי עריו וטירותיו כמו פרזות תשב ירושלים (זכריה ב) ערי הפרזי (דברים ג)
"עליצותם" - היו כשהיו יכולים לאכול עני במסתר ישראל הקרואים עם ענימצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"נקבת" - מלשון נקב וחור
"פרזיו" - עיר שאינה מוקפת חומה נקראת פרוז כמו פרזות תשב ירושלים (זכריה ב)
"יסערו" - מלשון רוח סערה
"להפיצני" - מלשון הפצה ופזור
"עליצותם" - ענין שמחה כמו עלץ לבי (שמואל א ב)
"עני" - רצה לומר מעונה
מצודת דוד
"עליצותם" - סוף שמחת הצלחתם היה כמו אלו שחשבו לאכול את ישראל שהיו מעונים בידם אשר רצו לכלותם במסתר הוא המדבר ור"ל כמו מצרים שרדפו לכלות את ישראל והיה לרעתם כי שם נטבעו כן ביאת אשור על ירושלים היה לרעתם כי שם נפלו
"יסערו להפיצני" - אשר באו ברוח סערה להפיצני בארצות אחרות כי כן היה חפצו להוציאם מארצם ולזרותם בארצות אחרות כמ"ש (במלכים ב ל"ו ובישעיהו י"ט)
"נקבת במטיו" - במטה של סנחריב שבא לרדות בו נקבת כל ראש אנשיו היושבים בערי הפרזי כי לגודל רבויים כאלו לא יכילם מקום מוקף חומה ור"ל כפי מה שחשב לעשות לישראל נעשה בו וביאתו לירושלים לאבד את אנשיה היתה לרעתו כי שם נפל וכאילו נקב ראשם במטהומלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- א) בעת שהתאספו העמים להשמיד ולהכרית שם ישראל והרגו אותם בכ"מ במיתות קשות וחמורות, והישמעאלים בעת קם נביאם שהתאספו כולם לבלע ולהשחית את ישראל בשמדות ואבדון
- ב) בעת שלא השמידו אותם בשמד כללי, ובכ"ז אכלו אותם בכל פה במסתרים ולקחו את רכושם וממונם, ועל זה אמר "נקבת", היינו בעת שדברת וגזרת, "במטיו ראש פרזיו", בעת שהעמים הטו מוטות כנפיהם וחיילותיהם, ר"ל בעת שהתפשטו ראשי פרזיו, היינו מספר גדודיו אשר התאספו מערי הפרזות ר"ל בעת שהתפשטו העמים המונים המונים שהתפשטו כל ההמונים מערי הפרזות ללכת על ירושלים ולכבוש את א"י, וכן בעת שהתפשטו גדודי הישמעאלים ללחום מלחמת אמונתם, ואז "נקבת יסערו להפיצני", ר"ל דברת הגזרה, שהגדודים האלה יסערו על ישראל להפיץ אותם ולגרשם מן הארץ ולאבדם, כי כן היה שבכל עת שהתאספו המונים רבים להלחם על אמונתם עשו הרג רב בישראל. או בעת שלא השמידו אותם בפרהסיא בכ"ז "עליצותם כמו לאכל עני במסתר", היה כל שמחתם אם יוכלו לאכול עני אחד מישראל במסתרים, שהגם שלא הרגו כולם בפרהסיא אכלו את העניים שלהם במסתרים, והרעו ליחידים וגזלו את ממונם:
ביאור המילות
"נקבת". ענינו דיבור מפורש וגזרה חרוצה, כמו אשר פי ה' יקבנו, ואקב נוהו פתאום, במטיו, שרשו נטה. והב' ב' הזמן, כמו בהטותו, שמצאנו לשון נטה על פרישת המחנה, והיה מוטות כנפיו (ישעיה ח'):
"וראש". מציין המספר כמו עבדיך נשאו את ראש אנשי המלחמה:
"פרזיו". היינו חיילותיו המתקבצים מערי הפרזות:
"כמו", ר"ל שתגדל שמחתם כפי מה שיוכלו לאכול את העני: