קטגוריה:חבקוק ג יד
נקבת במטיו ראש פרזו יסערו להפיצני עליצתם כמו לאכל עני במסתר.
נָקַבְתָּ בְמַטָּיו רֹאשׁ פְּרָזָו יִסְעֲרוּ לַהֲפִיצֵנִי עֲלִיצֻתָם כְּמוֹ לֶאֱכֹל עָנִי בַּמִּסְתָּר.
נָקַ֤בְתָּ בְמַטָּיו֙ רֹ֣אשׁ פְּרָזָ֔ו יִסְעֲר֖וּ לַהֲפִיצֵ֑נִי עֲלִ֣יצֻתָ֔ם כְּמוֹ־לֶאֱכֹ֥ל עָנִ֖י בַּמִּסְתָּֽר׃
נָקַ֤בְתָּ נָקַ֤בְתָּ - פועל, קל, עבר, גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: 5344 a
מורפ': HVqp2ms בְמַטָּיו֙ בְ - מילת יחס
מַטָּי - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
ו֙ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: b/4294
מורפ': HR/Ncmpc/Sp3ms רֹ֣אשׁ רֹ֣אשׁ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 7218 a
מורפ': HNcmsc פרזו פרז - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
ו - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 6518
מורפ': HNcmsc/Sp3ms פְּרָזָ֔יו פְּרָזָ֔י - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
ו - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 6518
מורפ': HNcmpc/Sp3ms יִסְעֲר֖וּ יִסְעֲר֖וּ - פועל, קל, עתיד, גוף שלישי, זכר, רבים
צורת יסוד: 5590
מורפ': HVqi3mp לַהֲפִיצֵ֑נִי לַ - מילת יחס
הֲפִיצֵ֑ - פועל, הפעיל, מקור נסמך
נִי - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, יחיד
צורת יסוד: l/6327 a
מורפ': HR/Vhc/Sp1cs עֲלִ֣יצֻתָ֔ם עֲלִ֣יצֻתָ֔ - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך
ם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, רבים
צורת יסוד: 5951
מורפ': HNcfsc/Sp3mp כְּמוֹ כְּמוֹ - מילת יחס
צורת יסוד: 3644
מורפ': HR־לֶאֱכֹ֥ל לֶ - מילת יחס
אֱכֹ֥ל - פועל, קל, מקור נסמך
צורת יסוד: l/398
מורפ': HR/Vqc עָנִ֖י עָנִ֖י - תואר, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 6041
מורפ': HAamsa בַּמִּסְתָּֽר בַּ - מילת יחס, ה' הידיעה
מִּסְתָּֽר - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: b/4565
מורפ': HRd/Ncmsa׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
נָקַ֤בְתָּ מהפך (משרת, דרגא 5) בְמַטָּיו֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
רֹ֣אשׁ מונח (משרת, דרגא 5) (פרזו) פְּרָזָ֔יו זקף קטן (מלך, דרגא 2)
יִסְעֲר֖וּ טפחא (מלך, דרגא 2)
לַהֲפִיצֵ֑נִי אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
עֲלִ֣יצֻתָ֔ם מונח, זקף קטן (מלך, דרגא 2)
כְּמוֹ־לֶאֱכֹ֥ל מרכא (משרת, דרגא 5) עָנִ֖י טפחא (מלך, דרגא 2)
בַּמִּסְתָּֽר סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
נָקַבְתָּ בְמַטָּיו במקלות שלו, של האויב רֹאשׁ (פרזו) פְּרָזָיו מנהיגי ערי האויב, יִסְעֲרוּ שבאים כסערה לַהֲפִיצֵנִי. עֲלִיצֻתָם הם עולצים, שמחים כְּמוֹ לֶאֱכֹל עָנִי בַּמִּסְתָּר לפגוע בעני במקום נסתר, בו אין חשש שיתפסו אותם.
פרשנות מסורתית:
תרגום יונתן
רש"י
"ראש פרזיו" - ראשי עריו וטירותיו כמו פרזות תשב ירושלים (זכריה ב) ערי הפרזי (דברים ג)
"עליצותם" - היו כשהיו יכולים לאכול עני במסתר ישראל הקרואים עם ענימצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"נקבת" - מלשון נקב וחור
"פרזיו" - עיר שאינה מוקפת חומה נקראת פרוז כמו פרזות תשב ירושלים (זכריה ב)
"יסערו" - מלשון רוח סערה
"להפיצני" - מלשון הפצה ופזור
"עליצותם" - ענין שמחה כמו עלץ לבי (שמואל א ב)
"עני" - רצה לומר מעונה
מצודת דוד
"עליצותם" - סוף שמחת הצלחתם היה כמו אלו שחשבו לאכול את ישראל שהיו מעונים בידם אשר רצו לכלותם במסתר הוא המדבר ור"ל כמו מצרים שרדפו לכלות את ישראל והיה לרעתם כי שם נטבעו כן ביאת אשור על ירושלים היה לרעתם כי שם נפלו
"יסערו להפיצני" - אשר באו ברוח סערה להפיצני בארצות אחרות כי כן היה חפצו להוציאם מארצם ולזרותם בארצות אחרות כמ"ש (במלכים ב ל"ו ובישעיהו י"ט)
"נקבת במטיו" - במטה של סנחריב שבא לרדות בו נקבת כל ראש אנשיו היושבים בערי הפרזי כי לגודל רבויים כאלו לא יכילם מקום מוקף חומה ור"ל כפי מה שחשב לעשות לישראל נעשה בו וביאתו לירושלים לאבד את אנשיה היתה לרעתו כי שם נפל וכאילו נקב ראשם במטהומלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- א) בעת שהתאספו העמים להשמיד ולהכרית שם ישראל והרגו אותם בכ"מ במיתות קשות וחמורות, והישמעאלים בעת קם נביאם שהתאספו כולם לבלע ולהשחית את ישראל בשמדות ואבדון
- ב) בעת שלא השמידו אותם בשמד כללי, ובכ"ז אכלו אותם בכל פה במסתרים ולקחו את רכושם וממונם, ועל זה אמר "נקבת", היינו בעת שדברת וגזרת, "במטיו ראש פרזיו", בעת שהעמים הטו מוטות כנפיהם וחיילותיהם, ר"ל בעת שהתפשטו ראשי פרזיו, היינו מספר גדודיו אשר התאספו מערי הפרזות ר"ל בעת שהתפשטו העמים המונים המונים שהתפשטו כל ההמונים מערי הפרזות ללכת על ירושלים ולכבוש את א"י, וכן בעת שהתפשטו גדודי הישמעאלים ללחום מלחמת אמונתם, ואז "נקבת יסערו להפיצני", ר"ל דברת הגזרה, שהגדודים האלה יסערו על ישראל להפיץ אותם ולגרשם מן הארץ ולאבדם, כי כן היה שבכל עת שהתאספו המונים רבים להלחם על אמונתם עשו הרג רב בישראל. או בעת שלא השמידו אותם בפרהסיא בכ"ז "עליצותם כמו לאכל עני במסתר", היה כל שמחתם אם יוכלו לאכול עני אחד מישראל במסתרים, שהגם שלא הרגו כולם בפרהסיא אכלו את העניים שלהם במסתרים, והרעו ליחידים וגזלו את ממונם:
ביאור המילות
"נקבת". ענינו דיבור מפורש וגזרה חרוצה, כמו אשר פי ה' יקבנו, ואקב נוהו פתאום, במטיו, שרשו נטה. והב' ב' הזמן, כמו בהטותו, שמצאנו לשון נטה על פרישת המחנה, והיה מוטות כנפיו (ישעיה ח'):
"וראש". מציין המספר כמו עבדיך נשאו את ראש אנשי המלחמה:
"פרזיו". היינו חיילותיו המתקבצים מערי הפרזות:
"כמו", ר"ל שתגדל שמחתם כפי מה שיוכלו לאכול את העני:
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "חבקוק ג יד"
קטגוריה זו מכילה את 5 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 5 דפים.