מ"ג עמוס ב ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות עמוס


<< · מ"ג עמוס ב · ז · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
השאפים על עפר ארץ בראש דלים ודרך ענוים יטו ואיש ואביו ילכו אל הנערה למען חלל את שם קדשי

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הַשֹּׁאֲפִים עַל עֲפַר אֶרֶץ בְּרֹאשׁ דַּלִּים וְדֶרֶךְ עֲנָוִים יַטּוּ וְאִישׁ וְאָבִיו יֵלְכוּ אֶל הַנַּעֲרָה לְמַעַן חַלֵּל אֶת שֵׁם קָדְשִׁי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הַשֹּׁאֲפִ֤ים עַל־עֲפַר־אֶ֙רֶץ֙ בְּרֹ֣אשׁ דַּלִּ֔ים וְדֶ֥רֶךְ עֲנָוִ֖ים יַטּ֑וּ וְאִ֣ישׁ וְאָבִ֗יו יֵֽלְכוּ֙ אֶל־הַֽנַּעֲרָ֔ה לְמַ֥עַן חַלֵּ֖ל אֶת־שֵׁ֥ם קׇדְשִֽׁי׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

דְשַׁיְטִין בְּעַפְרָא דְאַרְעָא בְּרֵישׁ מַסְכֵּינָא וְדִין חֲשִׁיכַיָא מַסְטָן וּגְבַר וְאָבוּהִי אָזְלִין עַל עוּלֶמְתָּא בְּדִיל לְאַחְלָא יַת שְׁמָא דְקוּדְשִׁי:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"השואפים על עפר ארץ" - על עפר ארץ שהם הולכים עליהם כל שאפם וכל מחשבתם בראש דלים הוא איך יגזלו אותם ויטלו את שלהם שאיפה גולושי"ר בלע"ז

"ודרך ענוים יטו וגו'" - החלשים נוטים מדרכם והולכין דרך עקלתון מפני יראתם כמה דאת אמר (איוב כד) יטו אביונים מדרך

"אל הנערה" - המאורסה

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"השואפים", ומי שכר העדי שקר ונתן שוחד, זה עשו אלה "ששואפים" ותאבים "על עפר ארץ", לקחת עפר ארץ של הדל, ר"ל מעט כברת ארץ שיש לו, וזה יקחו "בראש דלים", עם ראשם של הדלים, שע"י שיכרתו ראשו ויהרגוהו יקחו עפר ארצו ולכן ישכרו עליו עדי ודייני שקר, ועי"ז "דרך ענוים יטו", יטו את דרכם לדונם משפט מות ולרצחם, כי ש"ד קל בעיניהם, ובענין ג"ע "איש ואביו ילכו אל הנערה" המאורשה, שזה מורה על רוב הפרצה מאד והעדר הבושת בפני ההורים בזה "למען חלל את שם קדשי":

ביאור המילות

"השואפים". התאוה היתרה לבלוע איזה דבר, והוא מושאל מן שאיפת האויר שבו תלוי חייו, וב' בראש, הוא ב' המחיר שעם מה שיסירו ראש הדלים יקחו עפר ארצו:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"למען חלל" - כאלו יתכוונו לחלל שם קדשי כי אם היה בעבור הנאה לבד מה להם ללכת אל ארוסה ושניהם יחד

"אל הנערה" - ר"ל אל נערה המאורסה לזנות עמה

"ואיש ואביו" - שניהם יחד ולא יבושו זה מזה

"ודרך ענוים יטו" - מטים דרך ענוים להסב מדרך הפשוטה להטות דרך עקלתון כי יפחדו מהם ויסתתרו לבל יראום

"השואפים" - אשר מביטים אל עפר הארץ להיות מושבם בראש הדלים כי השופטים ההם משימים שוטרים תחתיהם לכוף הדלים לקיים דבר המשפט ואם ימאנו יקחום בשער ראשם ויפילום בארץ וירמסום ברגליהם והנה עפר הארץ בראש הדלים

מצודת ציון

"השואפים" - ענין הבטה אל הדבר והתוחלת לה וכן כעבד ישאף צל (איוב ז)

<< · מ"ג עמוס · ב · ז · >>