מ"ג עמוס ב ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג עמוס · ב · ח · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ועל בגדים חבלים יטו אצל כל מזבח ויין ענושים ישתו בית אלהיהם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְעַל בְּגָדִים חֲבֻלִים יַטּוּ אֵצֶל כָּל מִזְבֵּחַ וְיֵין עֲנוּשִׁים יִשְׁתּוּ בֵּית אֱלֹהֵיהֶם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְעַל־בְּגָדִ֤ים חֲבֻלִים֙ יַטּ֔וּ אֵ֖צֶל כׇּל־מִזְבֵּ֑חַ וְיֵ֤ין עֲנוּשִׁים֙ יִשְׁתּ֔וּ בֵּ֖ית אֱלֹהֵיהֶֽם׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

וְעַל שַׁוְיָן דְמַשְׁכּוֹן מְסַחֲרִין בִּסְטַר כָּל אֱגוֹרֵיהוֹן וַחֲמַר אוֹנָסָא שָׁתָן בֵּית טַעֲוַתְהוֹן:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ועל בגדים חבולים יטו" - תרגם יונתן על מטות שוויין דמשכון מסתתרין זוקפין מלוה על העניים וממשכנים אותם ועושים בגדיהם מצעות ומסובין עליהם בהטייה בעת סעודתם

"בית אלהיהם" - בבית ע"ז שהיתה להם אצל מזבח

"יטו" - לשון מסיבה שכל מסיבת סעוד' בהטייה היא שהוא נסמך על שמאלו

"ויין ענושים" - שעונשים אותם ממון ושותים בו יין

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"ויין ענושים ישתו" - מענשים את המסרב לתת כסף ובו יקנו יין ושותין בבית העכו"ם

"ועל בגדים חבולים יטו" - ממשכנין בגדי המסרבים במשפטם ומטים עצמן לסמוך עליהם בעת הסעודה מה שהם סועדים אצל כל מזבח העשוי לפסילים 

מצודת ציון

"חבולים" - ענין משכון כמו לא יחבול רחים (דברים כד)

"יטו" - מל' הטייה ר"ל ישענו

"ענושים" - מל' עונש ממון

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ועל", ובענין ע"ז "על בגדים חבלים יטו אצל כל מזבח", יחבלו בגדי העניים ויקדישו אותם למזבח הבעל לפרוש אותם אצל המזבח ולהסב עליהם באכלם מזבחי אליליהם, וכן "היין שישתו" בבית ע"ז לכבוד האלילים (כמ"ש אשר חלב זבחימו יאכלו ישתו יין נסיכם) הוא "יין ענושים", שיקחו ממון מאת הצדיקים הענושים מהם בעונש ממון לשתות ממנו יין לע"ז, באופן שאם חטא ע"ז מעורב חטא גזל ושוד עניים ואנקת אביונים:

ביאור המילות

"יטו". מענין הסבה, ונמצא הרבה בלשון המשנה:
 

<< · מ"ג עמוס · ב · ח · >>