מ"ג עמוס ב ח
לא בדוק
כתיב:
ועל בגדים חבלים יטו אצל כל מזבח ויין ענושים ישתו בית אלהיהם.
מנוקד:
וְעַל בְּגָדִים חֲבֻלִים יַטּוּ אֵצֶל כׇּל מִזְבֵּחַ וְיֵין עֲנוּשִׁים יִשְׁתּוּ בֵּית אֱלֹהֵיהֶם.
עם טעמים:
וְעַל־בְּגָדִ֤ים חֲבֻלִים֙ יַטּ֔וּ אֵ֖צֶל כׇּל־מִזְבֵּ֑חַ וְיֵ֤ין עֲנוּשִׁים֙ יִשְׁתּ֔וּ בֵּ֖ית אֱלֹהֵיהֶֽם׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
תרגום יונתן
וְעַל שַׁוְיָן דְמַשְׁכּוֹן מְסַחֲרִין בִּסְטַר כָּל אֱגוֹרֵיהוֹן וַחֲמַר אוֹנָסָא שָׁתָן בֵּית טַעֲוַתְהוֹן:
רש"י
"בית אלהיהם" - בבית ע"ז שהיתה להם אצל מזבח
"יטו" - לשון מסיבה שכל מסיבת סעוד' בהטייה היא שהוא נסמך על שמאלו
"ויין ענושים" - שעונשים אותם ממון ושותים בו ייןמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"חבולים" - ענין משכון כמו לא יחבול רחים (דברים כד)
"יטו" - מל' הטייה ר"ל ישענו
"ענושים" - מל' עונש ממון
מצודת דוד
"ויין ענושים ישתו" - מענשים את המסרב לתת כסף ובו יקנו יין ושותין בבית העכו"ם
"ועל בגדים חבולים יטו" - ממשכנין בגדי המסרבים במשפטם ומטים עצמן לסמוך עליהם בעת הסעודה מה שהם סועדים אצל כל מזבח העשוי לפסיליםמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות