מצודות על עמוס ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · מצודות על עמוס · ב · >>

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לשיד" - ר"ל עד שנעשו דק ולבן כסיד כדרך העצם אחר השרפה

"על שרפו וגו'" - הוא מה שנאמר ויקח את בנו הבכור אשר ימלוך תחתיו ויעלהו עולה על החומה ויהי קצף גדול על ישראל (מלכים ב ו) ופירוש שמלך מואב לקח בן מלך אדום הראוי למלוך ושרפו כליל כעולה ואז קצף מלך אדום על ישראל על כי בעבורם באה לו הרעה ההיא ולא ראו להצילו א"כ ע"י מלך מואב נתעורר קצף על ישראל לכן יקבל מואב גמול

מצודת ציון

"לשיד" - כמו לסיד בסמ"ך

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ומת בשאון מואב" - מואב ימות בשאון המלחמה בעת יריע האויב בקול שופר

מצודת ציון

"הקריות" - שם מחוז

"בשאון" - ענין המייה

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"עמו" - עם השופט ההוא

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ויתעום כזביהם" - הנביאים המכזבים להם התעום מדרך הישר

"אשר הלכו וגו'" - הם הם הנביאים המכזבים אשר הלכו אבותיהם אחריהם וכאומר הלא אבותיכם הלכו אחריהם ונכשלו והם לא לקחו מוסר

מצודת ציון

"ויתעום" - מלשון תועה

"נעלים" - מנעלי הרגל

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואביון" - מטין דין האביון בעבור מחיר שוחד מנעלים לרגליהם ר"ל אף במעט שוחד מטין את הדין

"על מכרם וגו'" - ר"ל מטין דין הצדיק ומוכרים אותו במחיר שוחד הכסף

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"למען חלל" - כאלו יתכוונו לחלל שם קדשי כי אם היה בעבור הנאה לבד מה להם ללכת אל ארוסה ושניהם יחד

"אל הנערה" - ר"ל אל נערה המאורסה לזנות עמה

"ואיש ואביו" - שניהם יחד ולא יבושו זה מזה

"ודרך ענוים יטו" - מטים דרך ענוים להסב מדרך הפשוטה להטות דרך עקלתון כי יפחדו מהם ויסתתרו לבל יראום

"השואפים" - אשר מביטים אל עפר הארץ להיות מושבם בראש הדלים כי השופטים ההם משימים שוטרים תחתיהם לכוף הדלים לקיים דבר המשפט ואם ימאנו יקחום בשער ראשם ויפילום בארץ וירמסום ברגליהם והנה עפר הארץ בראש הדלים

מצודת ציון

"השואפים" - ענין הבטה אל הדבר והתוחלת לה וכן כעבד ישאף צל (איוב ז)

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ויין ענושים ישתו" - מענשים את המסרב לתת כסף ובו יקנו יין ושותין בבית העכו"ם

"ועל בגדים חבולים יטו" - ממשכנין בגדי המסרבים במשפטם ומטים עצמן לסמוך עליהם בעת הסעודה מה שהם סועדים אצל כל מזבח העשוי לפסילים

מצודת ציון

"חבולים" - ענין משכון כמו לא יחבול רחים (דברים כד)

"יטו" - מל' הטייה ר"ל ישענו

"ענושים" - מל' עונש ממון

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואשמיד וגו'" - ר"ל השמדתיו בתכלית ולפי שהמשילו לאילן אמר לשון הנופל בהשחתת עץ פרי שמשירים הפירות ועוקרים השרשים

"ואנכי השמדתי" - ר"ל הלא אף את העכו"ם אשר לא ידעוני אני מענשם בעונם כי הלא השמדתי מפניהם את האמורי שהיה גבהו כארז וחזק כאילן אלון

מצודת ציון

"השמדתי" - ענין כליון ואבדון

"וחסון" - ענין חוזק כמו והיה החסון לנעורת (ישעיהו א)

"כאלונים" - שם אילן החזק ביותר

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואנכי העליתי" - ר"ל ואתם הלא ידעתם אותי כי אנכי העליתי אתכם וגו' וספקתי צרכיכם במדבר ארבעים שנה לבוא לרשת את ארץ האמורי

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ומבחוריכם לנזירים" - נתתי בלבם רוח טהרה להיות נזירים

"האף אין זאת" - ר"ל וכי גם זאת תכחשו לומר שלא היה זאת וכאומר הלא הוא דבר מפורסם וא"א לכחש בו

"ואקים וגו'" - בכל ימי הדורות הקמתי מבניכם לנביאים והשריתי שכינתי עליהם

מצודת ציון

"לנזירים" - הוא ענין פרישה כי פורש עצמו מן היין והטומאה

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ותשקו" - ר"ל פתיתם את הנזירים לשתות יין ומחיתם ביד הנביאים שלא ינבאו

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כאשר תעיק העגלה" - אמר דרך משל כי העגלה אינה בעלת חיים שתעיק לה ור"ל כמו העגלה המלאה עמיר שהמשא קשה ונפוחה רב וכאילו תעיק אל העגלה בכל מקום מהלכתה כן יעיק להם במקומם בכל מקום שיהיו

"הנה אנכי" - מוסב למעלה שאמר אם שלמתי גמול להעכו"ם אשר לא ידעוני כ"ש אתם שהרביתי להטיב עמכם ועכ"ז פשעתם בי כ"ש שאשלם לכם גמול ולכן הנה אני מביא עליכם צוקה במקומכם ולא תוכלו לברוח כי בכל מקום שתהיו תשיג לכם הצוקה

מצודת ציון

"מעיק" - ענין צוקה וצרה כמו מפני עקת רשע (תהלים נה)

"תחתיכם" - במקומכם

"עמיר" - אלומות התבואה כמו ושכחת עומר (דברים כד)

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לא יאמץ" - לא יוכל לחזק כחו במלחמה

"ואבד מנוס מקל" - אף הקל ברגליו לא יציל עצמו במה שינוס מפני האויב הואיל וימצא אויב בכל מקום שיהיה

מצודת ציון

"מנוס" - ענין בריחה

"יאמץ" - ענין חוזק כמו יוסף אומץ (איוב טז)

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לא ימלט נפשו" - ע"י מרוצת הסוס

"לא יעמוד" - רצה לומר לא יעמוד על עמדו בקשרי המלחמה כי ירך לבבו וינוס לנפשו

מצודת ציון

"ותופש" - ענין אחיזה

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואמיץ לבו בגבורים" - ר"ל אף מי שדרכו לאמץ ולחזק לבבו גם בין הגבורים הנה אז ינוס ערום כי יפשוט כליו להיות קל לברוח כי המורך יבוא בלבו