מצודות על עמוס ב
<< · מצודות על עמוס · ב · >>
פסוק א
מצודת ציון
"לשיד" - כמו לסיד בסמ"ך
מצודת דוד
"לשיד" - ר"ל עד שנעשו דק ולבן כסיד כדרך העצם אחר השרפה
"על שרפו וגו'" - הוא מה שנאמר ויקח את בנו הבכור אשר ימלוך תחתיו ויעלהו עולה על החומה ויהי קצף גדול על ישראל (מלכים ב ו) ופירוש שמלך מואב לקח בן מלך אדום הראוי למלוך ושרפו כליל כעולה ואז קצף מלך אדום על ישראל על כי בעבורם באה לו הרעה ההיא ולא ראו להצילו א"כ ע"י מלך מואב נתעורר קצף על ישראל לכן יקבל מואב גמולפסוק ב
מצודת ציון
"הקריות" - שם מחוז
"בשאון" - ענין המייה
מצודת דוד
פסוק ג
מצודת דוד
פסוק ד
מצודת ציון
"ויתעום" - מלשון תועה
"נעלים" - מנעלי הרגל
מצודת דוד
"ויתעום כזביהם" - הנביאים המכזבים להם התעום מדרך הישר
"אשר הלכו וגו'" - הם הם הנביאים המכזבים אשר הלכו אבותיהם אחריהם וכאומר הלא אבותיכם הלכו אחריהם ונכשלו והם לא לקחו מוסרפסוק ו
מצודת דוד
"ואביון" - מטין דין האביון בעבור מחיר שוחד מנעלים לרגליהם ר"ל אף במעט שוחד מטין את הדין
"על מכרם וגו'" - ר"ל מטין דין הצדיק ומוכרים אותו במחיר שוחד הכסףפסוק ז
מצודת ציון
"השואפים" - ענין הבטה אל הדבר והתוחלת לה וכן כעבד ישאף צל (איוב ז)
מצודת דוד
"למען חלל" - כאלו יתכוונו לחלל שם קדשי כי אם היה בעבור הנאה לבד מה להם ללכת אל ארוסה ושניהם יחד
"אל הנערה" - ר"ל אל נערה המאורסה לזנות עמה
"ואיש ואביו" - שניהם יחד ולא יבושו זה מזה
"ודרך ענוים יטו" - מטים דרך ענוים להסב מדרך הפשוטה להטות דרך עקלתון כי יפחדו מהם ויסתתרו לבל יראום
"השואפים" - אשר מביטים אל עפר הארץ להיות מושבם בראש הדלים כי השופטים ההם משימים שוטרים תחתיהם לכוף הדלים לקיים דבר המשפט ואם ימאנו יקחום בשער ראשם ויפילום בארץ וירמסום ברגליהם והנה עפר הארץ בראש הדליםפסוק ח
מצודת ציון
"חבולים" - ענין משכון כמו לא יחבול רחים (דברים כד)
"יטו" - מל' הטייה ר"ל ישענו
"ענושים" - מל' עונש ממון
מצודת דוד
"ויין ענושים ישתו" - מענשים את המסרב לתת כסף ובו יקנו יין ושותין בבית העכו"ם
"ועל בגדים חבולים יטו" - ממשכנין בגדי המסרבים במשפטם ומטים עצמן לסמוך עליהם בעת הסעודה מה שהם סועדים אצל כל מזבח העשוי לפסיליםפסוק ט
מצודת ציון
"השמדתי" - ענין כליון ואבדון
"וחסון" - ענין חוזק כמו והיה החסון לנעורת (ישעיהו א)
"כאלונים" - שם אילן החזק ביותר
מצודת דוד
"ואשמיד וגו'" - ר"ל השמדתיו בתכלית ולפי שהמשילו לאילן אמר לשון הנופל בהשחתת עץ פרי שמשירים הפירות ועוקרים השרשים
"ואנכי השמדתי" - ר"ל הלא אף את העכו"ם אשר לא ידעוני אני מענשם בעונם כי הלא השמדתי מפניהם את האמורי שהיה גבהו כארז וחזק כאילן אלוןפסוק י
מצודת דוד
פסוק יא
מצודת ציון
"לנזירים" - הוא ענין פרישה כי פורש עצמו מן היין והטומאה
מצודת דוד
"ומבחוריכם לנזירים" - נתתי בלבם רוח טהרה להיות נזירים
"האף אין זאת" - ר"ל וכי גם זאת תכחשו לומר שלא היה זאת וכאומר הלא הוא דבר מפורסם וא"א לכחש בו
"ואקים וגו'" - בכל ימי הדורות הקמתי מבניכם לנביאים והשריתי שכינתי עליהםפסוק יב
מצודת דוד
פסוק יג
מצודת ציון
"מעיק" - ענין צוקה וצרה כמו מפני עקת רשע (תהלים נה)
"תחתיכם" - במקומכם
"עמיר" - אלומות התבואה כמו ושכחת עומר (דברים כד)
מצודת דוד
"כאשר תעיק העגלה" - אמר דרך משל כי העגלה אינה בעלת חיים שתעיק לה ור"ל כמו העגלה המלאה עמיר שהמשא קשה ונפוחה רב וכאילו תעיק אל העגלה בכל מקום מהלכתה כן יעיק להם במקומם בכל מקום שיהיו
"הנה אנכי" - מוסב למעלה שאמר אם שלמתי גמול להעכו"ם אשר לא ידעוני כ"ש אתם שהרביתי להטיב עמכם ועכ"ז פשעתם בי כ"ש שאשלם לכם גמול ולכן הנה אני מביא עליכם צוקה במקומכם ולא תוכלו לברוח כי בכל מקום שתהיו תשיג לכם הצוקהפסוק יד
מצודת ציון
"מנוס" - ענין בריחה
"יאמץ" - ענין חוזק כמו יוסף אומץ (איוב טז)
מצודת דוד
"לא יאמץ" - לא יוכל לחזק כחו במלחמה
"ואבד מנוס מקל" - אף הקל ברגליו לא יציל עצמו במה שינוס מפני האויב הואיל וימצא אויב בכל מקום שיהיהפסוק טו
מצודת ציון
"ותופש" - ענין אחיזה
מצודת דוד
"לא ימלט נפשו" - ע"י מרוצת הסוס
"לא יעמוד" - רצה לומר לא יעמוד על עמדו בקשרי המלחמה כי ירך לבבו וינוס לנפשופסוק טז
מצודת דוד
"ואמיץ לבו בגבורים" - ר"ל אף מי שדרכו לאמץ ולחזק לבבו גם בין הגבורים הנה אז ינוס ערום כי יפשוט כליו להיות קל לברוח כי המורך יבוא בלבו
<< · מצודות על עמוס · ב · >>