מ"ג חבקוק ב ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · מ"ג חבקוק · ב · ח · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי אתה שלות גוים רבים ישלוך כל יתר עמים מדמי אדם וחמס ארץ קריה וכל ישבי בה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי אַתָּה שַׁלּוֹתָ גּוֹיִם רַבִּים יְשָׁלּוּךָ כָּל יֶתֶר עַמִּים מִדְּמֵי אָדָם וַחֲמַס אֶרֶץ קִרְיָה וְכָל יֹשְׁבֵי בָהּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּֽי־אַתָּ֤ה שַׁלּ֙וֹתָ֙ גּוֹיִ֣ם רַבִּ֔ים יְשׇׁלּ֖וּךָ כׇּל־יֶ֣תֶר עַמִּ֑ים מִדְּמֵ֤י אָדָם֙ וַֽחֲמַס־אֶ֔רֶץ קִרְיָ֖ה וְכׇל־יֹ֥שְׁבֵי בָֽהּ׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

אֲרֵי אַתְּ בַּזְתָא עַמְמִין סַגִיאִין יִבְזוּנָךְ כָּל שְׁאָר שִׁבְטַיָא מִדְמֵי אֱנָשָׁא וַחֲטוֹף אַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל קַרְתָּא יְרוּשְׁלֶם וְכָל דְיָתְבִין בָהּ:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"שלות גוים רבים" - השלכתם ונשלתם ממקומם

"ישלוך כל יתר" - פליטת העמים

"מדמי אדם" - בנקמת דמי ישראל הקרוים אדם שנאמר (שם לד) אדם אתם

"וחמס ארץ" - ארץ ישראל

"קריה" - היא ירושלים

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"וחמס ארץ" - מסבת החמס שעשה בא"י ובקריה היא ירושלים ובכל אנשים היושבים בה

"מדמי אדם" - כל זה בא מסבת דמי אדם אשר שפך דם ישראל הקרואים אדם

"כי אתה שלות" - בעבור שאתה שללת עכו"ם רבים לכן ישללו אותך יתר העכו"ם אשר נשארו ולא כליתם 

מצודת ציון

"שלות ישלוך" - מלשון שלל ובזה

"וחמס" - עושק

"קריה" - עיר

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כי אתה שלות גוים רבים", זה הוא ההלואה שנאמרה במשל ששללת גוים רבים והוא אצלך בהלואה ואתה חייב לשלם את השלל ששללת וגם רבית ונשך, וגם היית מרבה לא לו כי השלל ששללת הוא שמור למדי ופרס שהם יקחוהו מידך ואתה תצטרך לשלם, כי קבלת העבוט עליך, "ישלוך כל יתר עמים", הוא הנמשל של מ"ש הלא פתע יקומו נושכיך, שכל העמים שיותרו מן הגוים שהרגת הם ישללו אותך, ושיעור הכתוב "ישלוך קריה וכל יושבי בה מדמי אדם וחמס ארץ", שבעד החוב הגדול שאתה חייב לשלם דמי אדם ששפכת, וחמס ארץ שחמסת וגזלת, "ישלוך כל יתר עמים קריה וכל יושבי בה", ישללו ממך את הקריה שהיא בבל עיר המלוכה, וכל יושבי בה, שהם יהיו לשלל בעד פרעון החוב והרבית של דמי אדם וחמס ארץ:

ביאור המילות

"שלות". מגזרת שלל:

"גוים, עמים". כבר בארתי (פסוק ה') שעמים מציין אלה שי"ל מלך, כי מדי ופרס ששללוהו היה להם מלכים:

"מדמי". המ"ם מ"ם הסבה ע"י ששפכת דם אדם, ומוסב גם על חמס, ומחמס ארץ, ור"ל ישלוך, קריה, ישללו קרית בבל:
 

<< · מ"ג חבקוק · ב · ח · >>