לדלג לתוכן

מ"ג הושע ב ה

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג הושע · ב · ה · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
פן אפשיטנה ערמה והצגתיה כיום הולדה ושמתיה כמדבר ושתה כארץ ציה והמתיה בצמא

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
פֶּן אַפְשִׁיטֶנָּה עֲרֻמָּה וְהִצַּגְתִּיהָ כְּיוֹם הִוָּלְדָהּ וְשַׂמְתִּיהָ כַמִּדְבָּר וְשַׁתִּהָ כְּאֶרֶץ צִיָּה וַהֲמִתִּיהָ בַּצָּמָא.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
פֶּן־אַפְשִׁיטֶ֣נָּה עֲרֻמָּ֔ה וְהִ֨צַּגְתִּ֔יהָ כְּי֖וֹם הִוָּֽלְדָ֑הּ וְשַׂמְתִּ֣יהָ כַמִּדְבָּ֗ר וְשַׁתִּ֙הָ֙ כְּאֶ֣רֶץ צִיָּ֔ה וַהֲמִתִּ֖יהָ בַּצָּמָֽא׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

דִלְמָא אֲסַלֵק שְׁכִנְתִּי מִנָהּ וְאַעְדֵי יְקָרָהּ וְאַשְׁוִינָהּ רְטִישָׁא כְּיוֹמַיָא קַדְמָאֵי עַד לָא אִתְקְרִיבַת לְפוּלְחָנִי וְיָחוּל רוּגְזִי עֲלָהּ כְּמָא דְחַל עַל עַם דָרָא דַעֲבָרוּ עַל אוֹרַיְתִי בְּמַדְבְּרָא וַאֲשַׁוֵי אַרְעָא צַדְיָא וְאֶקְטְלִינָהּ בְּבַצוֹרְתָּא:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כיום הולדה" - כיום שמצאתיה במצרים כמו שמפורש (ביחזקאל טז) ומולדתך ביום הולדת אותך לא כרת שרך ותושלכי על פני השדה בגועל נפשך לא חסה עליך עין (שם)

"כמדבר" - גזירות שגזרתי עליהם במדבר שם יתמו ושם ימותו (במדבר יד)

"והמתיה" - ואקטלינה

רד"ק

לפירוש "רד"ק" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

פן אפשיטנה ערומה:    ואניחנה ערומה:

והצגתיה כיום הולדה:    אעמידנה ערומה כיום שנולדה כמו שאמר (איוב א, כא): "ערום יצאתי מבטן אמי", והענין כפול במלות שונות והוא על דרך משל כמו שאמר יחזקאל (יחזקאל טז, ד): "ביום הולדת אותך" ואמר (יחזקאל טז, ז): "ואת ערום ועריה" ואמר (יחזקאל טז, י): "ואלבישך רקמה" וכל הענין כמו שהוא, ומשל הלידה היא כשהיו במצרים עבדים כמו שפירשנו שם:

ושמתיה כמדבר:    שהוא הפקר לכל, ועוד שלא ימצא בו שום מחיה ושום צורך האדם כן אסיר כל טובי מהם ויהיו מופקרים לכל כמו שאמר (דברים לא, יז): "והסתרתי פני מהם והיה לאכול", גם מורה על חורבן הארץ כמו שאמר (ירמיהו ט, יא): "נצתה כמדבר":

ושתיה כארץ ציה:    הענין כפול במלות שונות, וכן "והמתיה בצמא", כי המדבר הוא צמאון אשר אין בו מים. ואפשר שיהיה בצמא משל לבטול התורה והנבואה כמו שאמר (איכה ב, ט): "מלכה שריה בגוים אין תורה גם נביאיה לא מצאו חזון מה'", והצמא הוא משל לבטול התורה והמצות והנבואה כמו שאמר (עמוס ח, יא): "לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם לשמוע את דברי ה'":

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"אפשיטנה" - ענין הסרת המלבוש כמו ופשט את בגדיו (ויקרא ו')

"והצגתיה" - ענין העמידה כמו תציג אותו לבד (שופטים ז')

"ושתיה" - ענין שימה כמו למען שיתי (שמות י')

"ציה" - שממה 

מצודת דוד

"כמדבר" - הפקר לכל כמו המדבר

"כארץ ציה" - כפל הדבר במ"ש

"והצגתיה" - אעמיד אותה מבלי לבוש ומכסה כמו שהיתה ביום שנולדה וכפל הדבר במ"ש

"פן אפשיטנה ערומה" - כי כשלא תעזוב דרכה פן אפשיט בגדיה מעליה ותשאר ערומה ואמר ענין הבושה שעושין לזונה לפי שהמשילה לזונה

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"פן", שאם לא תסר זנוניה מפניה, אז אם היא לא אשתי אנכי לא אישה כנ"ל, וא"כ "אפשיטנה ערומה" ואקח מאתה את הבגדים שנתתי לה. והנה הנביא צייר מעמד העם בעת שבחרם ה' במצרים, כילדה עזובה שהשליכוה אבותיה ערומה מתבוססת בדמיה אל המדבר, וה' עבר עליה ורחץ אותה מדמיה והלביש אותה בגדים ולקחה לו לאשה והכניסה עיר מושב וארץ זבת חלב ודבש, כמ"ש (יחזקאל ט"ז) ביום הולדת אותך לא כרת שרך וכו' ואעבור עליך ואראך מתבוססת בדמיך וכו' ואת ערום ועריה, ואפרוש כנפי עליך ואכסך ואלבישך רקמה וכו' ועפ"ז יאמר שאחר שע"י זנותה יבוטלו הנשואין א"כ "אפשיטנה ערומה" כמו שהיתה ערום ועריה ויותר מזה כי "והצגתיה כיום הולדה" שהיתה מתבוססת בדמיה וגם "ושמתיה כארץ מדבר" וציה עד "שתמות בצמא", ר"ל שאחזיר אותה אל גלות העמים שזה משל המדבר, ושם תתבוסס בדמי הרוגים ואקח מאתה הבגדים שנתתי לה שהוא השראת השכינה וההשגחה וכל כלי תפארתה:

ביאור המילות

"ושמתיה כמדבר ושתיה כארץ ציה". ארץ ציה גרוע מן המדבר, כי המדבר ישוב להיות ארץ מושב אם יעבד ויזרע, לא כן הציה, (כמ"ש ישעיה ל"ה א', ירמיה ב' ו',), ויש הבדל בין שיתה ובין שימה, שפעל שית מורה על הקביעות (כמ"ש ישעיה ה' ו', ירמיה י"ג ט"ו). ובזה מוסיף שישיתה בקביעות, וכארץ ציה שהיא שממה לעולם, וגם שבארץ ציה לא ימצא מים לעולם מחום השמש ועי"כ תמות בצמא:
 

<< · מ"ג הושע · ב · ה · >>