מ"ג הושע ב ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות הושע


<< · מ"ג הושע ב · ו · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואת בניה לא ארחם כי בני זנונים המה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְאֶת בָּנֶיהָ לֹא אֲרַחֵם כִּי בְנֵי זְנוּנִים הֵמָּה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְאֶת־בָּנֶ֖יהָ לֹ֣א אֲרַחֵ֑ם כִּֽי־בְנֵ֥י זְנוּנִ֖ים הֵֽמָּה׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

וְיַת בְּנָהָא לָא אֲרַחֵם אֲרֵי בְנִין דְטָעַן אִינוּן:

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ואת בניה", ועי"כ "לא ארחם" גם על בניה, ובנמשל שלא אחוס גם על הצדיקים שביניהם שאחר שכלל הכנסיה זנו מאחרי, העולם נדון אחר רובו, והם ג"כ בני זנונים:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי בני זנונים המה" - לפי שהמשילה לזונה אמר לשון הנופל בזונה שאין מי מרחם על בניה אף שהמה לא חטאו מ"מ סובלים עון אמותם ור"ל אף הצדיקים ילקו בעון כללות האומה

"ואת בניה" - ר"ל אף על הצדיקים שבהם לא ארחם

<< · מ"ג הושע · ב · ו · >>