מ"ג הושע י א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות הושע


מ"ג הושע י · א · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
גפן בוקק ישראל פרי ישוה לו כרב לפריו הרבה למזבחות כטוב לארצו היטיבו מצבות

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
גֶּפֶן בּוֹקֵק יִשְׂרָאֵל פְּרִי יְשַׁוֶּה לּוֹ כְּרֹב לְפִרְיוֹ הִרְבָּה לַמִּזְבְּחוֹת כְּטוֹב לְאַרְצוֹ הֵיטִיבוּ מַצֵּבוֹת.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
גֶּ֤פֶן בּוֹקֵק֙ יִשְׂרָאֵ֔ל פְּרִ֖י יְשַׁוֶּה־לּ֑וֹ כְּרֹ֣ב לְפִרְי֗וֹ הִרְבָּה֙ לַֽמִּזְבְּח֔וֹת כְּט֣וֹב לְאַרְצ֔וֹ הֵיטִ֖יבוּ מַצֵּבֽוֹת׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

גֶפֶן בְּזִיזָא יִשְׂרָאֵל דַהֲוָה גֶפֶן נְצִיב בְּמֶעְבְּדֵיהּ אוֹרַיְתָא פֵּרֵי עוֹבָדֵיהוֹן גְרָמוֹן לְהוֹן דְיִגְלוּן כַּד אַסְגֵיתִי לְהוֹן עַלְלָא אַסְגִיאוּ פּוּלְחַן לֶאֱגוֹרֵיהוֹן כַּד אַיְתֵיתִי טוּבָא לְאַרְעֲהוֹן אוֹטִיבוּ לְקָמָתְהוֹן:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"גפן בוקק ישראל פרי ישוה לו" - ישראל דומין לגפן המשיר כל פריו הטוב כך עזבו אותי שאני פרי הטוב והשוה לו

"פרי ישוה לו" - פרי אשר ישוה לו וייטב לו

"כרוב לפריו הרבה למזבחות" - כשהשפעתי להם הטובה והם הרבו לעשות עגלי' למזבחות ד"א גפן בזוז ישראל פרי מעשיו גרם לו

"פרי ישוה לו" - יועיל לו להיות בוקק כי עשו המזבחות והועילו לכניסיה שלהן לרעה וזהו לשון התרגום

"הטיבו מצבות" - הרבו מצבות

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"גפן", אחר שהזכיר כי נגזר עליהם גזרה חרוצה שילכו בגולה, יבאר איך נסתבב הדבר שיגלו מארצם, שה' הטיל ביניהם מהומה ומרד שמרדו במלכיהם וזה היה סבת גלותם. וכבר בארתי (למעלה סי' ז' וסי' ח') שהמרד שמרדו בשלום בן יבש שהרגוהו, וכן אח"כ בהושע בן אלה שהלשינוהו למלך אשור ששלח מלאכים אל סוא מלך מצרים, נסבב ע"י ששני המלכים האלה לא דבקו בחטאת ירבעם ורצו לבטל עבודת העגלים, ועי"ז עמדו כנגדם הכת שדבקו בעבודת העגלים, וזה היה הסבה מה שעלה אליהם מלך אשור בתחלה בימי מנחם בן גדי, ומה שעלה עליהם בסוף בימי הושע שהגלה את כולם, ועל דברים אלה ישא חזון ומליצה נשגבה בסימן הזה, אמר, "גפן בוקק ישראל", ר"ל ישראל אשר נמשלו לגפן, כמ"ש כרם היה לידידי בקרן בן שמן, וה' נטע הגפן הזה וקוה לעשות ענבים ויעש באושים כמ"ש בישעיה סי' ה' ומפרש שם ויקו למשפט והנה משפח לצדקה והנה צעקה, שהפרי שקוה ה' שיעשה הגפן הזה הוא משפט וצדקה, אבל "ישראל" הוא "גפן הבוקק" ומריק ונושר "את הפרי אשר ישוה לו", ר"ל פרי הראוי לו, כי "כרוב לפריו הרבה למזבחות" לע"ז, "וכטוב לארצו הטיבו מצבות" אשר העמידו לעבודת גלולים:


ביאור המילות

"בוקק". פעל יוצא, כמו הנה ה' בוקק הארץ (ישעיה כ"ד) ענין ריקות, שמשיר פריו:

"ישוה לו". יש הבדל אצלי בין שימה ובין שוה, ששוה כולל גם מושג השיווי והערך, שוית עזר על גבור, ר"ל עזר הנערך כפי גבורתו, ור"ל פרי הנערך והראוי לו:

"הטיבו מצבות". המצבות היו להדר ולפאר בית אליליהם, או את המדינה (פיראמידען, אבאליסקען) והיו מכוננים בעוז כפי עושר המדינה וכחה, לז"א כטוב לארצו:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"פרי וגו'" - וכי מהראוי שהמקום ב"ה ישים לו פרי ר"ל וכי ראוי הוא להשפעה בתמיה

"כרב" - הלא כפי מרבית פריו והשפעתו כן הרבה לעשות מזבחות לעכו"ם וכפי מרבית הטובה הבאה לארצו עשו מזבחות טובות ויפות

"גפן וגו'" - הנה ישראל הוא כגפן בוקק וריק מבלי רטיבות ולחות כן הוא מבלי תורה ויראת שמים

מצודת ציון

"בוקק" - ענין ריקות כמו בוקק הארץ (ישעיהו כד)

"ישוה" - ענין שימה כמו משוה רגלי (תהלים יח)

"מצבות" - הם מזבחות מאבן אחת

מ"ג הושע · י · א · >>