מלבי"ם על הושע י
<< · מלבי"ם על הושע · י · >>
פסוק א
ביאור המילות
"בוקק". פעל יוצא, כמו הנה ה' בוקק הארץ (ישעיה כ"ד) ענין ריקות, שמשיר פריו:
"ישוה לו". יש הבדל אצלי בין שימה ובין שוה, ששוה כולל גם מושג השיווי והערך, שוית עזר על גבור, ר"ל עזר הנערך כפי גבורתו, ור"ל פרי הנערך והראוי לו:
"הטיבו מצבות". המצבות היו להדר ולפאר בית אליליהם, או את המדינה (פיראמידען, אבאליסקען) והיו מכוננים בעוז כפי עושר המדינה וכחה, לז"א כטוב לארצו:פסוק ב
ביאור המילות
"חלק". פעל יוצא:
"יאשמו". בא על חיוב העונש, וגם על קבלת העונש, כמו תאשם שומרון (לקמן י"ד):
"יערף". יקצך, מענין וערפו שם את העגלה, ועל שהיה המזבח עשוי אל העגל ימליצהו עריפת עגלת בקר:פסוק ג
פסוק ד
ביאור המילות
"כראש". עשב מר, כמו לענה ורוש:
"משפט". בא לפעמים על גמר המשפט והעונש:
"ושדי". כמו שדה:פסוק ה
ביאור המילות
"יגורו", יתקבצו, כמו יגורו עלי עזים:
"שכן שמרון", הוכן בשומרון:
"וכמריו". כהני ע"ז העומדים נגד השמש ופניהם שחורות מהשמש שזו עבודתם:פסוק ו
ביאור המילות
"למלך ירב". כן קורא מלך אשור על שרב עם העמים, ועובדי אלילים היה להם אליל הריב והמלחמה, והיו אומרים כי מלך הזה הוא הממונה מאתו על הריב והמלחמה:
"בשנה אפרים". בושת של אפרים, ר"ל ע"ז שלו, כמו וינזרו לבושת, ובא בתוס' נו"ן, כמו שבענה בנים (איוב מ"ב):פסוק ז
ביאור המילות
"נדמה". מלשון דמיון:
"שמרון מלכה". כמו מלך שומרון, או ר"ל שומרון ומלכה:
"כקצף". מענין רתיחה, כמו שקצף הוא רתיחת הכעס:פסוק ח
ביאור המילות
(ח-ט) "ואמרו". הבמות והמזבחות יאמרו, וכן "שם עמדו", וכן כינוי תשיגם בא על הבמות:
"עלוה". עולה, כמו כשב כבש:פסוק ט
פסוק י
ביאור המילות
"ואסרם". שרשו יסר ודגש הס' לחסרון יו"ד פ"א הפעל:
"עונתם". כמו מעניתם (תהלות אות מ"מ קכ"ט) הקו שיחרוש החורש:פסוק יא
ביאור המילות
"אהבתי". היו"ד נוספת ולכן הטעם מלעיל:
"ארכיב". בא על הצמד, ושני סוסים ביחד נקראו רכב, והושאל על צמד השורים במחרישה:
"יחרוש", ישדד עי' הבדלם (ישעיה כ"ח כ"ד), השידוד הוא אחר החרישה ופתיחת הקרקע, והוא פעל ומשם שדה, שמכתת הרגבים וכותשם עד שתעשה שדה ראויה לזריעה:פסוק יב
"ועת לדרוש את ה'" ואחר שיכינו החרישה והזריעה יבא העת של הגשם שאז צריך לדרוש את ה' ולבקש פניו שיתן גשם יורה ומלקוש בעתו, ר"ל שיבקשו מאתו שפע שמיימית ועזר אלהי ממעל, "עד יבוא ויורה" עד שיבא אליכם ויתן המורה שהוא הגשם והיורה, ומפרש מה יהיה המורה שיתן "צדק יורה לכם", הצדק שישלח לכם הוא יהיה המורה והגשם שיתן, ובאר שאין כוונתו על האדמה כפשוטו רק שיורה לכם על אדמת נפשכם, ישביע נפשכם הצמאה במטרות עזו ושפע קדשו, כענין שאמרו הרעיפו שמים ממעל ושחקים יזלו צדק:
ביאור המילות
"לצדקה". הם מצות שבין אדם למקום (ישעיה א' כ"ז):
"לפי חסד". הוא יותר מן המגיע כפי הדין שזה נקרא אמת:
"נירו". חופר בעומק להסיר הקוצים (ירמיה ד' ג'), ומלת לכם ר"ל בעומק נפשכם ובעצמכם:
"ויורה". מענין יורה ומלקוש, ימטיר צדק:פסוק יג
ביאור המילות
"פרי כחש". הוא פרי הכפירה והמינות, שע"י כחשם בה' בטחו בדרכם ויאמרו לא תבוא עלינו רעה:פסוק יד
ביאור המילות
"כשד". מקור עם כ"ף הזמן, "ושלמן" הוא שלנמסר או א' משרי מלך אשור, ובית ארבאל שם מקום. וי"ל שהמליץ ג"כ בשלמן שם שלום, ובשם ארבאל ענין מארב כמ"ש בפי'.
"רטשה". היא העברת צורת הפגר מרוב הפצעים:פסוק טו
ביאור המילות
"רעה רעתכם". יצייר רעתם כעצם מופשט שהרע להם, ומפרש שם רעתכם שהוא הרעה שעשו בשחר שבו נדמה מלך ישראל, הרעה הזאת הרעה להם שעי"ז הלכו בגולה:<< · מלבי"ם על הושע · י · >>