מ"ג הושע א ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות הושע


<< · מ"ג הושע א · ג · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וילך ויקח את גמר בת דבלים ותהר ותלד לו בן

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֵּלֶךְ וַיִּקַּח אֶת גֹּמֶר בַּת דִּבְלָיִם וַתַּהַר וַתֵּלֶד לוֹ בֵּן.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֵּ֙לֶךְ֙ וַיִּקַּ֔ח אֶת־גֹּ֖מֶר בַּת־דִּבְלָ֑יִם וַתַּ֥הַר וַתֵּלֶד־ל֖וֹ בֵּֽן׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

וַאֲזֵל וְאִתְנַבֵּי עֲלֵיהוֹן דְאִם יְתוּבוּן יִשְׁתְּבֵיק לְהוֹן וְאִם לָא כִּמְתַּר עֲלֵי תֵינִין יִתְּרוּן וְאוֹסִיפוּ וַעֲבְדוּ עוֹבָדִין בִּישִׁין:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"את גומר" - רבותינו אמרו כך שמה על שם זנותה שהכל גומרין בה ודשין בה כדבלה וי"ת גומר שאם ישובו מדרכם גמרה פורענותם ואם לאו יהיו כנובלת מתאנה

"ותהר ותלד" - ואוסיפו למעבד עובדין בישין

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"וילך ויקח את גומר בת דבלים", פי' חז"ל שנקראת כן על שהכל גומרים בה ודשים בה כדבלה, ר"ל כי בני ישראל נמשלו כתאנים, כמ"ש (ירמיה כ"ד) הראני ה' והנה שני דודאי תאנים, והתאנה מתקלקלת תיכף אחר גמרה, אם לא כשמיבשין אותה ועושים ממנה דבלה שאז תתקים, ואבותיהם היו דומים כדבלה שנצטמקה בשמש לבל תתקלקל, והיא היתה כגומר היינו תאנה נגמרת שלא נתיבשה שמתקלקלת, "ותהר ותלד לו בן", הבן הראשון היה עדיין מיוחד לו שנולד ממנו וע"כ לא קראו בשם שמורה על שנאתו אותו רק בשם יזרעאל, כי הדורות הקודמים הגם שזנו בחטאת ירבעם היו עדיין עובדים ה' בשיתוף והיו עדיין מיוחסים לה' ומצייר בבן הזה כל הדורות שהיו מימי יהוא עד סוף מלכות בני יהוא, שהאשה היתה אשת זנונים ובכ"ז הבנים היו עדיין מיוחסים לה', כי הגם שיהוא לא סר מחטאת ירבעם, בטל עבודת הבעל והאמינו בה', והעגלים היו להם כעין שיתוף או כאמצעים להורדת הרוחניות והשפע:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"גומר בת דבלים" - כן היה שם זונה ידועה באותו הזמן

<< · מ"ג הושע · א · ג · >>