רש"י על הושע א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


רש"י על הושע · א · >>

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

"דבר ה' אשר היה אל הושע בן בארי בימי עוזיה יותם וגו'" - ארבעה מלכים הללו קפח בימיו שהאריך שנים בחיי כולם מכאן אמרו אוי לה לרבנות שמקברת את בעליה

"ובימי ירבעם בן יואש" - מבני יהוא ואף הוא מלך עם עוזיה ויותם אלא שגרמה לו זכות להמנות עם הצדיקים הללו לפי שלא קבל לשון הרע על עמוס כמו שמפורש בפסחים בפ' האשה (דף טז) שנאמר (עמוס ז) וישלח אמציה וגו' קשר עליך עמוס וגו'

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"תחלת דבר ה' בהושע" - רבותינו אמרו תחילה לארבעה נביאים שנתנבאו (בימים הללו) הושע ישעיהו עמוס ומיכה ישעיהו נתנבא שנאמר (ישעיהו ו) וינועו אמות הסיפים וגו' והוא היה יום שנתנגע עוזיה שנכנס להיכל שרעשו העליונים לשורפו ותחתונים לבולעו כעונשן של עדת קרח שהיו בהם בלועין ושרופים בעמוס נאמר שנתים לפני הרעש והושע קדם לכולם ומיכה היה אחרון לכולם שנאמר בו (מיכה א) בימי יותם אחז יחזקיה ולא נאמר בו עוזיה ופשוטו של מקרא תחילת דיבור שנדבר הקב"ה עם הושע אמר לו כן

"קח לך אשת זנונים" - רבותינו אמרו כמשמעו לפי שאמר על ישראל החליפם באומה אחרת כמו שמפורש בפסחים ר"פ האשה

"וילדי זנונים" - שתלד לך ילדים שיהיו ספיקי ממזרות ויונתן תירגם איתנבי נבואה על יתבי קרתא טעוותא וקח האמור כאן ל' לימוד הוא למד אותן לשוב בתשובה

"כי זנה תזנה" - לשון הווה הוא

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"את גומר" - רבותינו אמרו כך שמה על שם זנותה שהכל גומרין בה ודשין בה כדבלה וי"ת גומר שאם ישובו מדרכם גמרה פורענותם ואם לאו יהיו כנובלת מתאנה

"ותהר ותלד" - ואוסיפו למעבד עובדין בישין

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"קרא שמו יזרעאל" - קרי שומהון מבדריא התנבא עליהן שיגלו ויהיו זרועין בארצות

"את דמי יזרעאל וגו'" - כתרגומו את דמי בית אחאב שהרג יהוא ביזרעאל על שעבדו את הבעל והלכו הוא ובניו אחרי כן ועבדו עבודת אלילים לכך אני חושב עליהם דמי בית אחאב כדם נקי

"על בית יהוא" - ירבעם בן יואש מבני יהוא היה (מלכים ב טו) וזכריה בנו נהרג

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לא אוסיף עוד ארחם" - לרחם

"כי נשא אשא להם" - אחלק להם מנת כוסם ופעולתם כמו וישא משאת (בראשית מג)

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואת בית יהודה ארחם" - לאחר שאשבית את ממלכות ישראל שמשגלו עשרת השבטים היו בית יהודה בכלל הרחמים מחזקיהו עד צדקיהו

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ותגמול את לא רוחמה" - לפי תרגומו ויכלה אותו הדור בין העכו"ם שגלו שם

"ותהר ותלד בן" - ואוסיפו ועבדו עובדין בישין ולפי פשוטו כמשמעו