מ"ג יונה ד א
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וירע אל יונה רעה גדולה ויחר לו
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֵּרַע אֶל יוֹנָה רָעָה גְדוֹלָה וַיִּחַר לוֹ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֵּ֥רַע אֶל־יוֹנָ֖ה רָעָ֣ה גְדוֹלָ֑ה וַיִּ֖חַר לֽוֹ׃
תרגום יונתן
רש"י
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
רד"ק
ואיך ידע יונה, ועדיין לא הגיע ארבעים יום? אמר לו האל יתברך ברוח נבואה, כי שב ממה שגזר עליהם, כיוון ששבו מדרכם הרעה:
ויחר לו – כמו שפירשנו, בעבור ישראל, שלא שבו מדרכם הרעה:מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
וירע – מלשון רעה:
מצודת דוד
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
השאלות
(א-ג) מה זה חרה ליונה ולא ידע זאת, שבעבור זה שלחו ה' כדי להשיבם בתשובה ושעי"כ תבוטל הגזרה? ומה זה שאמר הלא זה דברי עד היותי על אדמתי, מה בכך הלא בזה מלא שליחותו בצד היותר טוב, שבהפך עת ילך הנביא בשליחותו והעם לא ישובו אז אמר בכיוצא בו ואני אמרתי לריק יגעתי וכו', והיה לו לשמוח כי רבים השיב מעון?:
"וירע אל יונה", פי' הרי"א הרעה הנז' פה הוא חולי שבעצבון לבו נפל וחלה חולי ויבקש מותו, וזה לפי שיונה חשב שלא תשוב הגזרה מעליהם עד שישובו בין באמונות ודעות בין במעשים והם לא שבו רק מהמעשים כמ"ש וירא אלקים את כל מעשיהם כי שבו ועדן החזיקו בעבודות זרות, ובכ"ז נחם ה' על הרעה, מזה הבין שה' השאירם מפני שהם מוכנים להיות שבט אפו על ישראל וזה הרע לו, ופי' שהרע לו על שהוא היה הסבה להשאיר מטה חובלים על ישראל שנתן נפשו עליהם, וגם חרה לו על הדבר מדוע יגברו המה על ישראל אחר שהם עדן עובדי ע"ז: