רש"י על יונה ד
<< · רש"י על יונה · ד
פסוק א
פסוק ב
פסוק ו
וימן – לשון הזמנה.
להציל לו מרעתו – מחום השמש.
קיקיון – עשב הגדל למעלה בענפים רבים ומיצל, וכך שמו:פסוק ז
פסוק ח
חרישית – אמרו רבותינו (גיטין לא ב): בשעה שמנשבת, משתקת כל הרוחות מפניה. והיא חמה מאד. וכן תרגם יונתן, "שתיקא":
ויתעלף – פשמיי"ר בלע"ז:פסוק י
לא עמלת בו – בחרישה וזריעה והשקאת מים:
שבן לילה – כמו בֶן לילה, לא גדל אלא לילה אחד:פסוק יא
אשר לא ידע וגו' – קטנים.
ובהמה רבה – בני אדם גדולים, ודעתן כבהמה, שאינם מכירים מי בראם.
<< · רש"י על יונה · ד