מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
<< | ספר יונה • פרק ד' • פסוק ז'>> נוסח המקרא מהדורת הכתיב :
וימן האלהים תולעת בעלות השחר למחרת ותך את הקיקיון וייבש
המהדורה המנוקדת :
וַיְמַן הָאֱלֹהִים תּוֹלַעַת בַּעֲלוֹת הַשַּׁחַר לַמָּחֳרָת וַתַּךְ אֶת הַקִּיקָיוֹן וַיִּיבָשׁ.
המהדורה המוטעמת :
וַיְמַ֤ן הָֽאֱלֹהִים֙ תּוֹלַ֔עַת בַּעֲל֥וֹת הַשַּׁ֖חַר לַֽמׇּחֳרָ֑ת וַתַּ֥ךְ אֶת־הַקִּֽיקָי֖וֹן וַיִּיבָֽשׁ׃
המהדורה הדקדוקית :
וַ/יְמַ֤ן הָֽ/אֱלֹהִים֙ תּוֹלַ֔עַת בַּ/עֲל֥וֹת הַ/שַּׁ֖חַר לַֽ/מָּחֳרָ֑ת וַ/תַּ֥ךְ אֶת־הַ/קִּֽיקָי֖וֹן וַ/יִּיבָֽשׁ׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה . יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר ). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא .
פרשני המקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר ):
וימן האלהים תולעת בעלות השחר למחרת ותך את הקיקיון וייבש
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר ):
וַיְמַן הָאֱלֹהִים תּוֹלַעַת בַּעֲלוֹת הַשַּׁחַר לַמָּחֳרָת וַתַּךְ אֶת הַקִּיקָיוֹן וַיִּיבָשׁ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה ):
וַיְמַ֤ן הָֽאֱלֹהִים֙ תּוֹלַ֔עַת בַּעֲל֥וֹת הַשַּׁ֖חַר לַֽמׇּחֳרָ֑ת וַתַּ֥ךְ אֶת־הַקִּֽיקָי֖וֹן וַיִּיבָֽשׁ׃
תרגום יונתן • לדף התרגום על כל הפרק •
וְזַמֵין יְיָ יַת תּוֹלַעְתָּא בְּמֵיסַק צַפְרָא בְּיוֹמָא דְבַתְרוֹהִי, וּמְחָא יַת קִיקָיוֹן וִיבָשׁ:
רש"י • לפירוש "רש"י" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
ותך – התולעת את הקיקיון. במקום שיאמר לזכר 'ויך', יאמר לשון נקבה
ותך :
אבן עזרא • לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
וימן. למחרת – יום שמחתו בקיקיון:
רד"ק • לפירוש "רד"ק" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
וימן – הזמין התולעת לפי שעה במקום הקיקיון:
בעלות – בבי"ת:
ותך את הקיקיון – תולעת לשון נקבה, וכן: "כי תאכלנו התולעת" (דברים כח, לט ):
ותך – רוצה לומר, שחתכו למטה, ואחר שנפסק ממנו לחות הארץ ונחתך, יבשו עליו שהיו לו לצל. והנה יום אחד היתה לו השמחה, ולמחרת בעלות השחר הוכה ויבש:
מצודות • לפירוש "מצודות" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
מצודת דוד בעלות השחר – בעת שעלה השחר, למחרת יום שמחתו:
ותך – התולעת חתכה ופסקה את הקיקיון ממקום יניקתו, ולא בא לו עוד רטיבות הארץ, ולכן נתייבש מחום השמש:
מצודת ציון השחר – הוא האור הנוצץ בפאת המזרח, טרם צאת השמש על הארץ:
ותך – רוצה לומר, חתכה ופסקה:
ראו גם ויקי על הפסוק
ויקי על הפרק
באתרים אחרים:
אתנ"כתא
•
סנונית
•
הכתר
•
על התורה
•
Sefaria
•
שיתופתא
דפים בקטגוריה "יונה ד ז"
קטגוריה זו מכילה את 7 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 7 דפים.
