קטגוריה:יונה ד ז
וימן האלהים תולעת בעלות השחר למחרת ותך את הקיקיון וייבש.
וַיְמַן הָאֱלֹהִים תּוֹלַעַת בַּעֲלוֹת הַשַּׁחַר לַמׇּחֳרָת וַתַּךְ אֶת הַקִּיקָיוֹן וַיִּיבָשׁ.
וַיְמַ֤ן הָֽאֱלֹהִים֙ תּוֹלַ֔עַת בַּעֲל֥וֹת הַשַּׁ֖חַר לַֽמׇּחֳרָ֑ת וַתַּ֥ךְ אֶת־הַקִּֽיקָי֖וֹן וַיִּיבָֽשׁ׃
וַיְמַ֤ן וַ - ו' החיבור
יְמַ֤ן - פועל, פיעל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/4487
מורפ': HC/Vpw3ms הָֽאֱלֹהִים֙ הָֽ - מילית, ה' הידיעה
אֱלֹהִים֙ - שם עצם, זכר, רבים, נפרד
צורת יסוד: d/430
מורפ': HTd/Ncmpa תּוֹלַ֔עַת תּוֹלַ֔עַת - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 8438 b
מורפ': HNcfsa בַּעֲל֥וֹת בַּ - מילת יחס
עֲל֥וֹת - פועל, קל, מקור נסמך
צורת יסוד: b/5927
מורפ': HR/Vqc הַשַּׁ֖חַר הַ - מילית, ה' הידיעה
שַּׁ֖חַר - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/7837
מורפ': HTd/Ncmsa לַֽמָּחֳרָ֑ת לַֽ - מילת יחס, ה' הידיעה
מָּחֳרָ֑ת - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: l/4283
מורפ': HRd/Ncfsa וַתַּ֥ךְ וַ - ו' החיבור
תַּ֥ךְ - פועל, הפעיל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, נקבה, יחיד
צורת יסוד: c/5221
מורפ': HC/Vhw3fs אֶת אֶת - מילית, מושא ישיר (את)
צורת יסוד: 853
מורפ': HTo־הַקִּֽיקָי֖וֹן הַ - מילית, ה' הידיעה
קִּֽיקָי֖וֹן - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/7021
מורפ': HTd/Ncmsa וַיִּיבָֽשׁ וַ - ו' החיבור
יִּיבָֽשׁ - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/3001
מורפ': HC/Vqw3ms׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
וַיְמַ֤ן מהפך (משרת, דרגא 5) הָֽאֱלֹהִים֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
תּוֹלַ֔עַת זקף קטן (מלך, דרגא 2)
בַּעֲל֥וֹת מרכא (משרת, דרגא 5) הַשַּׁ֖חַר טפחא (מלך, דרגא 2)
לַֽמָּחֳרָ֑ת אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
וַתַּ֥ךְ מרכא (משרת, דרגא 5) אֶת־הַקִּֽיקָי֖וֹן טפחא (מלך, דרגא 2)
וַיִּיבָֽשׁ סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
וַיְמַן הָאֱלֹהִים תּוֹלַעַת בַּעֲלוֹת הַשַּׁחַר לַמָּחֳרָת, וַתַּךְ היכתה, כירסמה, חתכה אֶת הַקִּיקָיוֹן בגבעול וַיִּיבָשׁ.
פרשנות מסורתית:
תרגום יונתן
רש"י
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
רד"ק
בעלות – בבי"ת:
ותך את הקיקיון – תולעת לשון נקבה, וכן: "כי תאכלנו התולעת" (דברים כח, לט):
ותך – רוצה לומר, שחתכו למטה, ואחר שנפסק ממנו לחות הארץ ונחתך, יבשו עליו שהיו לו לצל. והנה יום אחד היתה לו השמחה, ולמחרת בעלות השחר הוכה ויבש:מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
השחר – הוא האור הנוצץ בפאת המזרח, טרם צאת השמש על הארץ:
ותך – רוצה לומר, חתכה ופסקה:
מצודת דוד
בעלות השחר – בעת שעלה השחר, למחרת יום שמחתו:
ותך – התולעת חתכה ופסקה את הקיקיון ממקום יניקתו, ולא בא לו עוד רטיבות הארץ, ולכן נתייבש מחום השמש:מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
מנחת שי
• לפירוש "מנחת שי" על כל הפרק •
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "יונה ד ז"
קטגוריה זו מכילה את 7 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 7 דפים.