לדלג לתוכן

מצודות על יונה ד ז

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מצודות על יונהפרק ד' • פסוק ז' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


יונה ד', ז':

וַיְמַ֤ן הָֽאֱלֹהִים֙ תּוֹלַ֔עַת בַּעֲל֥וֹת הַשַּׁ֖חַר לַֽמׇּחֳרָ֑ת וַתַּ֥ךְ אֶת־הַקִּֽיקָי֖וֹן וַיִּיבָֽשׁ׃


 

מצודת ציון

השחר – הוא האור הנוצץ בפאת המזרח, טרם צאת השמש על הארץ:

ותך – רוצה לומר, חתכה ופסקה: 

מצודת דוד

בעלות השחר – בעת שעלה השחר, למחרת יום שמחתו:

ותך – התולעת חתכה ופסקה את הקיקיון ממקום יניקתו, ולא בא לו עוד רטיבות הארץ, ולכן נתייבש מחום השמש: