לדלג לתוכן

מצודות על יונה ד ו

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מצודות על יונהפרק ד' • פסוק ו' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


יונה ד', ו':

וַיְמַ֣ן יְהֹוָֽה־אֱ֠לֹהִ֠ים קִיקָי֞וֹן וַיַּ֣עַל ׀ מֵעַ֣ל לְיוֹנָ֗ה לִֽהְי֥וֹת צֵל֙ עַל־רֹאשׁ֔וֹ לְהַצִּ֥יל ל֖וֹ מֵרָֽעָת֑וֹ וַיִּשְׂמַ֥ח יוֹנָ֛ה עַל־הַקִּֽיקָי֖וֹן שִׂמְחָ֥ה גְדוֹלָֽה׃


 

מצודת ציון

וימן – עניין הזמנה:

קיקיון – שם עשב, שעליו גדולים ורחבים: 

מצודת דוד

וימן – הצמיח עשב קיקיון, וגדלה למעלה, ועלה ממעל ליונה להיות לו לצל, להצילו מזריחת החמה הרעה לו. כי צל הסוכה הוא דבר שאינו מתמיד, כי הולך ומתייבש מחום השמש; ולא כן הקיקיון, היונק רטיבות הארץ.

וישמח וגו' – על כי היה לו לצל מתמיד: