קטגוריה:יונה ד ו
נוסח המקרא
וימן יהוה אלהים קיקיון ויעל מעל ליונה להיות צל על ראשו להציל לו מרעתו וישמח יונה על הקיקיון שמחה גדולה
וַיְמַן יְהוָה אֱלֹהִים קִיקָיוֹן וַיַּעַל מֵעַל לְיוֹנָה לִהְיוֹת צֵל עַל רֹאשׁוֹ לְהַצִּיל לוֹ מֵרָעָתוֹ וַיִּשְׂמַח יוֹנָה עַל הַקִּיקָיוֹן שִׂמְחָה גְדוֹלָה.
וַיְמַ֣ן יְהֹוָֽה־אֱ֠לֹהִ֠ים קִיקָי֞וֹן וַיַּ֣עַל ׀ מֵעַ֣ל לְיוֹנָ֗ה לִֽהְי֥וֹת צֵל֙ עַל־רֹאשׁ֔וֹ לְהַצִּ֥יל ל֖וֹ מֵרָֽעָת֑וֹ וַיִּשְׂמַ֥ח יוֹנָ֛ה עַל־הַקִּֽיקָי֖וֹן שִׂמְחָ֥ה גְדוֹלָֽה׃
וַ/יְמַ֣ן יְהוָֽה־אֱ֠לֹהִים קִיקָי֞וֹן וַ/יַּ֣עַל׀ מֵ/עַ֣ל לְ/יוֹנָ֗ה לִֽ/הְי֥וֹת צֵל֙ עַל־רֹאשׁ֔/וֹ לְ/הַצִּ֥יל ל֖/וֹ מֵ/רָֽעָת֑/וֹ וַ/יִּשְׂמַ֥ח יוֹנָ֛ה עַל־הַ/קִּֽיקָי֖וֹן שִׂמְחָ֥ה גְדוֹלָֽה׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום יונתן
רש"י
להציל לו מרעתו – מחום השמש.
קיקיון – עשב הגדל למעלה בענפים רבים ומיצל, וכך שמו:אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
רד"ק
ועשה עמו אות זה, להשכילו בגזרת ה', וכי רחמיו על כל מעשיו:
וקיקיון – הוא עשב שתארכנה פארותיו ותגבהנה ועושה צל.
ובמשנה: "ולא בשמן קיק". ואמרו בגמרא: מאי קיק? ריש לקיש אמר: קיקיון דיונה. אמר רבה בר בר חנה: לדידי חזי לי קיקיון דיונה, ולצלוליבא דמי, ואבי פשקי רבי. פירוש, בין בצעי המים הוא גדל. ועל פום חנוון מדלן יתיה. פירוש, על פתחי החנויות מדלין אותו לצל. ומפרצדוהי עבדין משחא. פירוש, מגרעיניו עושין שמן.
ופירש רבינו שמואל בן חפני, שהוא עשב הנקרא בלשון ערבי אלכרו"א. ופירוש צלוליבא, מצאתי בתשובת הגאונים, אילן סרק, ויש במקומינו הרבה, ועושה גרעינים ועושין מהן שמן, וכל מי שיש לו צינה הרבה שותה ממנו, ושמו בלשון ערבי אלכרו"ע:
מרעתו – מחום השמש שהיכהו, שיבשו עצי הסוכה שהיו לו צל:מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
וימן – עניין הזמנה:
קיקיון – שם עשב, שעליו גדולים ורחבים:
מצודת דוד
וימן – הצמיח עשב קיקיון, וגדלה למעלה, ועלה ממעל ליונה להיות לו לצל, להצילו מזריחת החמה הרעה לו. כי צל הסוכה הוא דבר שאינו מתמיד, כי הולך ומתייבש מחום השמש; ולא כן הקיקיון, היונק רטיבות הארץ.
וישמח וגו' – על כי היה לו לצל מתמיד:מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
השאלות
(ו-יא) מה היה ענין הקיקיון, וההוכחה שהוכיח לו ה' ממנו:
"וימן אלהים קיקיון" כי צל הסוכה לא היה מגין הרבה כמ"ש וישב תחתיה בצל, מבואר שלא היה הצל בכל הסוכה כי דפנות הסוכה לא סככו רק נגד הצד שעמדה שם השמש, והוצרך לישב בבקר תחת קיר מזרחי ובצהרים לא היה צל כלל והקיקיון עשה צל למעלה על ראשו להציל לו היינו לראשו שהיה מוכן לפגע מחום השמש, "וישמח יונה על הקיקיון" כי יונה דן מזה שרצון ה' שישב מקדם לעיר כי יתילד שם איזה דבר בעיר ומעכב אותו אשר שלומת רשעים יראה:
- פרשנות מודרנית:
(יונה ד ו): "... קיקיון ..."
מהו קיקיון
(שבת כ:): "אין מדליקין בשמן קיק".
(שבת כא.): "מאי 'שמן קיק'?"
אמר שמואל: שאילתינהו לכל נחותי ימא [שאלתי את כל יורדי הים] ואמרו לי: עוף אחד יש בכרכי הים, ו'קיק' שמו. (רש"י – שמן של עוף אחד נותנים בנר ודולק).
רב יצחק בריה דרב יהודה אמר: משחא דקאזא. (רש"י – שמן שעושין מגרעיני צמר גפן שקורין קוטו"ן). ריש לקיש אמר: קיקיון (כעין אותה) דיונה.
אמר רבה בר בר חנה: לדידי חזי לי [אני ראיתי] קיקיון דיונה, ולצלוליבא דמי, ומדפשקי רבי. (רש"י – בבצעי המים הוא גדל). ועל פום חנותא מדלן יתיה. (רש"י – על פום החנויות מדלין אותו לצל ולריח טוב). ומפרצידוהי (רש"י – מגרעיניו). עבדי משחא [עושים שמן], ובענפוהי [בצל ענפיו] נייחן (רש"י – שוכבים). כל בריחי (רש"י – חולים) דמערבא. [של ארץ ישראל].
רד"ק
קיקיון – הוא עשב שתארכנה פארותיו ותגבהנה ועושה צל.
ובמשנה: "ולא בשמן קיק". ואמרו בגמרא: מאי קיק? ריש לקיש אמר: קיקיון דיונה. אמר רבה בר בר חנה: לדידי חזי לי קיקיון דיונה, ולצלוליבא דמי, ואבי פשקי רבי. פירוש, בין בצעי המים הוא גדל. ועל פום חנוון מדלן יתיה. פירוש, על פתחי החנויות מדלין אותו לצל. ומפרצדוהי עבדין משחא. פירוש, מגרעיניו עושין שמן.
ופירש רבינו שמואל בן חפני, שהוא עשב הנקרא בלשון ערבי אלכרו"א. ופירוש צלוליבא, מצאתי בתשובת הגאונים, אילן סרק, ויש במקומינו הרבה, ועושה גרעינים ועושין מהן שמן, וכל מי שיש לו צינה הרבה שותה ממנו, ושמו בלשון ערבי אלכרו"ע:
ועיין ויקפדיה קיקיון מצוי
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "יונה ד ו"
קטגוריה זו מכילה את 7 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 7 דפים.