לדלג לתוכן

רש"י על יונה ד ו

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

| רש"י על יונהפרק ד' • פסוק ו' | >>
א • ב • ו • ז • ח • י • יא • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


יונה ד', ו':

וַיְמַ֣ן יְהֹוָֽה־אֱ֠לֹהִ֠ים קִיקָי֞וֹן וַיַּ֣עַל ׀ מֵעַ֣ל לְיוֹנָ֗ה לִֽהְי֥וֹת צֵל֙ עַל־רֹאשׁ֔וֹ לְהַצִּ֥יל ל֖וֹ מֵרָֽעָת֑וֹ וַיִּשְׂמַ֥ח יוֹנָ֛ה עַל־הַקִּֽיקָי֖וֹן שִׂמְחָ֥ה גְדוֹלָֽה׃


וימן – לשון הזמנה.

להציל לו מרעתו – מחום השמש.

קיקיון – עשב הגדל למעלה בענפים רבים ומיצל, וכך שמו: