קטגוריה:יונה ד ח

<< | ספר יונה • פרק ד' • פסוק ח' | >>

ויהי כזרח השמש וימן אלהים רוח קדים חרישית ותך השמש על ראש יונה ויתעלף וישאל את נפשו למות ויאמר טוב מותי מחיי.

וַיְהִי כִּזְרֹחַ הַשֶּׁמֶשׁ וַיְמַן אֱלֹהִים רוּחַ קָדִים חֲרִישִׁית וַתַּךְ הַשֶּׁמֶשׁ עַל רֹאשׁ יוֹנָה וַיִּתְעַלָּף וַיִּשְׁאַל אֶת נַפְשׁוֹ לָמוּת וַיֹּאמֶר טוֹב מוֹתִי מֵחַיָּי.

המהדורה המוטעמת:

וַיְהִ֣י ׀ כִּזְרֹ֣חַ הַשֶּׁ֗מֶשׁ וַיְמַ֨ן אֱלֹהִ֜ים ר֤וּחַ קָדִים֙ חֲרִישִׁ֔ית וַתַּ֥ךְ הַשֶּׁ֛מֶשׁ עַל־רֹ֥אשׁ יוֹנָ֖ה וַיִּתְעַלָּ֑ף וַיִּשְׁאַ֤ל אֶת־נַפְשׁוֹ֙ לָמ֔וּת וַיֹּ֕אמֶר ט֥וֹב מוֹתִ֖י מֵחַיָּֽי׃

הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה. לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא.

מהדורות נוספות

המהדורה הדקדוקית:

וַיְהִ֣י וַ - ו' החיבור
יְהִ֣י - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: c/1961
מורפ': HC/Vqw3ms׀ כִּזְרֹ֣חַ כִּ - מילת יחס
זְרֹ֣חַ - פועל, קל, מקור נסמך

צורת יסוד: k/2224
מורפ': HR/Vqc הַשֶּׁ֗מֶשׁ הַ - מילית, ה' הידיעה
שֶּׁ֗מֶשׁ - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נפרד

צורת יסוד: d/8121
מורפ': HTd/Ncbsa וַיְמַ֨ן וַ - ו' החיבור
יְמַ֨ן - פועל, פיעל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: c/4487
מורפ': HC/Vpw3ms אֱלֹהִ֜ים אֱלֹהִ֜ים - שם עצם, זכר, רבים, נפרד

צורת יסוד: 430
מורפ': HNcmpa ר֤וּחַ ר֤וּחַ - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נסמך

צורת יסוד: 7307
מורפ': HNcbsc קָדִים֙ קָדִים֙ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 6921
מורפ': HNcmsa חֲרִישִׁ֔ית חֲרִישִׁ֔ית - תואר, נקבה, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 2759
מורפ': HAafsa וַתַּ֥ךְ וַ - ו' החיבור
תַּ֥ךְ - פועל, הפעיל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: c/5221
מורפ': HC/Vhw3ms הַשֶּׁ֛מֶשׁ הַ - מילית, ה' הידיעה
שֶּׁ֛מֶשׁ - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נפרד

צורת יסוד: d/8121
מורפ': HTd/Ncbsa עַל עַל - מילת יחס

צורת יסוד: 5921 a
מורפ': HR־רֹ֥אשׁ רֹ֥אשׁ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך

צורת יסוד: 7218 a
מורפ': HNcmsc יוֹנָ֖ה יוֹנָ֖ה - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: 3124
מורפ': HNp וַיִּתְעַלָּ֑ף וַ - ו' החיבור
יִּתְעַלָּ֑ף - פועל, התפעל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: c/5968
מורפ': HC/Vtw3ms וַיִּשְׁאַ֤ל וַ - ו' החיבור
יִּשְׁאַ֤ל - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: c/7592
מורפ': HC/Vqw3ms אֶת אֶת - מילית, מושא ישיר (את)

צורת יסוד: 853
מורפ': HTo־נַפְשׁוֹ֙ נַפְשׁ - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נסמך
וֹ֙ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: 5315
מורפ': HNcbsc/Sp3ms לָמ֔וּת לָ - מילת יחס
מ֔וּת - פועל, קל, מקור נסמך

צורת יסוד: l/4191
מורפ': HR/Vqc וַיֹּ֕אמֶר וַ - ו' החיבור
יֹּ֕אמֶר - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: c/559
מורפ': HC/Vqw3ms ט֥וֹב ט֥וֹב - תואר, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 2896 a
מורפ': HAamsa מוֹתִ֖י מוֹתִ֖ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
י - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, יחיד

צורת יסוד: 4191
מורפ': HNcmsc/Sp1cs מֵחַיָּֽי מֵ - מילת יחס
חַיָּֽ - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
י - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, יחיד

צורת יסוד: m/2416 e
מורפ': HR/Ncmpc/Sp1cs׃

תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):

וַיְהִ֣י מונח לגרמה (שליש, דרגא 4) ׀ פסיק (לגרמה) (שליש, דרגא 4)

כִּזְרֹ֣חַ מונח (משרת, דרגא 5) הַשֶּׁ֗מֶשׁ רביעי (משנה, דרגא 3)

וַיְמַ֨ן קדמא (משרת, דרגא 5) אֱלֹהִ֜ים גרש (שליש, דרגא 4)

ר֤וּחַ מהפך (משרת, דרגא 5) קָדִים֙ פשטא (משנה, דרגא 3)

חֲרִישִׁ֔ית זקף קטן (מלך, דרגא 2)

וַתַּ֥ךְ מרכא (משרת, דרגא 5) הַשֶּׁ֛מֶשׁ תביר (משנה, דרגא 3)

עַל־רֹ֥אשׁ מרכא (משרת, דרגא 5) יוֹנָ֖ה טפחא (מלך, דרגא 2)

וַיִּתְעַלָּ֑ף אתנחתא (קיסר, דרגא 1)

וַיִּשְׁאַ֤ל מהפך (משרת, דרגא 5) אֶת־נַפְשׁוֹ֙ פשטא (משנה, דרגא 3)

לָמ֔וּת זקף קטן (מלך, דרגא 2)

וַיֹּ֕אמֶר זקף גדול (מלך, דרגא 2)

ט֥וֹב מרכא (משרת, דרגא 5) מוֹתִ֖י טפחא (מלך, דרגא 2)

מֵחַיָּֽי סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)

עריכה

פיסוק ופירוש מודרני:

וַיְהִי כִּזְרֹחַ הַשֶּׁמֶשׁ וַיְמַן אֱלֹהִים רוּחַ קָדִים רוח מזרחית חמה חֲרִישִׁית שקטה, וַתַּךְ טפחה הַשֶּׁמֶשׁ עַל רֹאשׁ יוֹנָה וַיִּתְעַלָּף. וַיִּשְׁאַל אֶת נַפְשׁוֹ לָמוּת, וַיֹּאמֶר כפי שאמר לעיל (פסוק ג) לאחר שהבין שה' סלח לנינוה: "טוֹב מוֹתִי מֵחַיָּי".

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות

תרגום יונתן

• לדף התרגום על כל הפרק •

וַהֲוָה כְּמַדְנַח שִׁמְשָׁא, וְזַמֵין יְיָ רוּחַ קִדוּמָא שְׁתִיקָא, וּטְפָחַת שִׁמְשָׁא עַל רֵישָׁא דְיוֹנָה וְאִשְׁתַּלְהִי, וּשְׁאֵיל יַת נַפְשֵׁיהּ לְמֵימַת וַאֲמַר: טַב דַאֲמוּת מִדְאֵיחֵי:

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

חרישית – אמרו רבותינו (גיטין לא ב): בשעה שמנשבת, משתקת כל הרוחות מפניה. והיא חמה מאד. וכן תרגם יונתן, "שתיקא": ויתעלף – פשמיי"ר בלע"ז:

אבן עזרא

עריכה

• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •

ויהי. רוח קדים – ממזרח:

חרישית – אמר רבי מרינוס, שהיתה חזקה ומשמעת שאון, עד שתחרשנה האוזניים:

ויתעלף – כמו "תתעלפנה" (עמוס ח, יג); "ותכס בצעיף ותתעלף" (בראשית לח, יד), שהתעלף בבגדיו:

רד"ק

עריכה

• לפירוש "רד"ק" על כל הפרק •

ויהי. וימן – הזמין הרוח לפי שעה, להוסיף לו צרה על צרתו כחום השמש.

ופירוש חרישית, חזקה, שנעשו בני אדם כחרשים בנשיבתה. ותרגם יונתן, "שתיקתא". ורוח קדים היא חמה.

ותך השמש, הרוח והשמש:

ויתעלף – יגעה נפשו ונבהלה מאד, עד שלא יכול לעמוד על עצמו מרוב החום וכמעט יצאה רוחו, כמו שפירשנו "תתעלפנה" בספר עמוס, וכן בדברי רז"ל: שמא יתעלפה (שבת ט ב):