רד"ק על יונה ד ח
<< | רד"ק על יונה • פרק ד' • פסוק ח' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַיְהִ֣י ׀ כִּזְרֹ֣חַ הַשֶּׁ֗מֶשׁ וַיְמַ֨ן אֱלֹהִ֜ים ר֤וּחַ קָדִים֙ חֲרִישִׁ֔ית וַתַּ֥ךְ הַשֶּׁ֛מֶשׁ עַל־רֹ֥אשׁ יוֹנָ֖ה וַיִּתְעַלָּ֑ף וַיִּשְׁאַ֤ל אֶת־נַפְשׁוֹ֙ לָמ֔וּת וַיֹּ֕אמֶר ט֥וֹב מוֹתִ֖י מֵחַיָּֽי׃
ויהי. וימן – הזמין הרוח לפי שעה, להוסיף לו צרה על צרתו כחום השמש.
ופירוש חרישית, חזקה, שנעשו בני אדם כחרשים בנשיבתה. ותרגם יונתן, "שתיקתא". ורוח קדים היא חמה.
ותך השמש, הרוח והשמש:
ויתעלף – יגעה נפשו ונבהלה מאד, עד שלא יכול לעמוד על עצמו מרוב החום וכמעט יצאה רוחו, כמו שפירשנו "תתעלפנה" בספר עמוס, וכן בדברי רז"ל: שמא יתעלפה (שבת ט ב):