רד"ק על יונה ד יא
<< | רד"ק על יונה • פרק ד' • פסוק י"א |
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַֽאֲנִי֙ לֹ֣א אָח֔וּס עַל־נִינְוֵ֖ה הָעִ֣יר הַגְּדוֹלָ֑ה אֲשֶׁ֣ר יֶשׁ־בָּ֡הּ הַרְבֵּה֩ מִֽשְׁתֵּים־עֶשְׂרֵ֨ה רִבּ֜וֹ אָדָ֗ם אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־יָדַע֙ בֵּין־יְמִינ֣וֹ לִשְׂמֹאל֔וֹ וּבְהֵמָ֖ה רַבָּֽה׃
ואני לא אחוס. הרבה משתים עשרה רבוא אדם – יותר משתים עשרה רבוא אדם. ורבוא הוא עשרת אלפים. ומלת משתים במאריך המ"ם, והשי"ן איננה דגושה.
אדם – כולל זכרים ונקבות.
אשר לא ידע – שהם קטנים, ולא ידעו בין ימינם לשמאלם, ואין בהם חטא, ואין להם עונש אלא בעבור האבות, וכיון שהאבות שבו, הנה הם בלא עונש. וכן בהמה רבה שיש בעיר, והבהמה אין לה עונש וזכות, ועל כל אלה ראוי לחוס ולחמול, וכל שכן על רבים.