רד"ק על יונה ד ד
לא בדוק
וַיֹּ֣אמֶר יְהֹוָ֔ה הַהֵיטֵ֖ב חָ֥רָה לָֽךְ׃
ויאמר ה' ההיטב חרה לך – אם חרה לך מאד? ולא אמר לו עוד, אלא רוצה לומר: עוד אראך אות, שאינו מן הדין שיחרה לך על סליחתי לשבים.
והיטב עניינו חוזק העניין. וכן: "ואכות אותו טחון היטב" (דברים ט, כא), שברו היטב. ויש מפרשים: אם הטוב שאני עושה להם חרה לך? ויונתן תרגם כמו מאד, "הלחדא":