מ"ג יונה ד ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות יונה


<< · מ"ג יונה ד · ד · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמר יהוה ההיטב חרה לך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֹּאמֶר יְהוָה הַהֵיטֵב חָרָה לָךְ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּ֣אמֶר יְהֹוָ֔ה הַהֵיטֵ֖ב חָ֥רָה לָֽךְ׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

וַאֲמַר יְיָ: הֲלַחְדָא תְּקֵיף לָךְ:

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

ויאמר. ההיטב – כמו "ואכות אותו טחון היטב" (דברים ט, כא), ואטחון טחינה שלימה גמורה.

והטעם, למה חרה לך על ככה?

ויפת אמר: היחר לך שאיטיב אני למי שארצה? וזה הבל הוא:

רד"ק (כל הפרק)(כל הפסוק)

ויאמר ה' ההיטב חרה לך – אם חרה לך מאד? ולא אמר לו עוד, אלא רוצה לומר: עוד אראך אות, שאינו מן הדין שיחרה לך על סליחתי לשבים.

והיטב עניינו חוזק העניין. וכן: "ואכות אותו טחון היטב" (דברים ט, כא), שברו היטב. ויש מפרשים: אם הטוב שאני עושה להם חרה לך? ויונתן תרגם כמו מאד, "הלחדא":

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

השאלות

מז"ש ההיטב חרה לך שהיא שאלה שאין לה הבנה כלל, ויונה לא השיב על זה דבר, כמו אחרי זה שאמר היטב חרה לי עד מות!?:

"ויאמר ה' ההיטב חרה לך", א"ל למה חרה לך מפני שיחשבו אותך כנביא שקר על שלא נתקיימה נבואתך, וכי הייתי מתנבא על דבר טוב שיחרה לך שלא נתקיים הנבואה, שאם היה הנבואה על היטב ולא נתקיימה אז יוחזק הנביא לנביא שקר כי היעוד הטוב הבא ע"י נביא מוכרח שיתקיים בכל אופן אף שהעם ירעו מעשיהם, משא"כ ביעידת הרע שאם ישובו בתשובה תבטל הגזרה ולא יכזב הנביא בזה, וכמו שהתבאר בדברי ירמיה לחנניה בן עזור (ירמיה כ"ח):


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

ההיטב חרה לך – בה"א התימה, וכאומר: הנה אראך במופת, שאין מהדין שיחרה לך. וקיצר בדבר המובן, כי בדבר הקיקיון הנאמר בעניין הראה לו זאת:

מצודת ציון

"ההיטב" - ענין חוזק וכן שברו היטב (מלכים ב' י"א)

<< · מ"ג יונה · ד · ד · >>