מ"ג יונה ד ט
לא בדוק
כתיב:
ויאמר אלהים אל יונה ההיטב חרה לך על הקיקיון ויאמר היטב חרה לי עד מות.
מנוקד:
וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל יוֹנָה הַהֵיטֵב חָרָה לְךָ עַל הַקִּיקָיוֹן וַיֹּאמֶר הֵיטֵב חָרָה לִי עַד מָוֶת.
עם טעמים:
וַיֹּ֤אמֶר אֱלֹהִים֙ אֶל־יוֹנָ֔ה הַהֵיטֵ֥ב חָרָֽה־לְךָ֖ עַל־הַקִּֽיקָי֑וֹן וַיֹּ֕אמֶר הֵיטֵ֥ב חָֽרָה־לִ֖י עַד־מָֽוֶת׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
תרגום יונתן
וַאֲמַר יְיָ לְיוֹנָה: הֲלַחֲדָא תְקֵיף לָךְ עַל קִיקָיוֹן? וַאֲמַר: לַחֲדָא תְקוֹף לִי עַד מוֹתָא:
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
רד"ק
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
ההיטב – בה"א השאלה, ששאל לו אם מאד חרה לו על אובדן הקיקיון:
עד מות – עד שאבחר המיתה בעבור זה. או רוצה לומר, עד המיתה יחרה לי, ולא אנחם כל ימי עולם:מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •