מ"ג מיכה ז י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מקראות גדולות מיכה


<< · מ"ג מיכה ז · י · >>

מקרא

כתיב: ותרא איבתי ותכסה בושה האמרה אלי איו יהוה אלהיך עיני תראינה בה עתה תהיה למרמס כטיט חוצות

מנוקד: וְתֵרֶא אֹיַבְתִּי וּתְכַסֶּהָ בוּשָׁה הָאֹמְרָה אֵלַי אַיּוֹ יְהוָה אֱלֹהָיִךְ עֵינַי תִּרְאֶינָּה בָּהּ עַתָּה תִּהְיֶה לְמִרְמָס כְּטִיט חוּצוֹת.

עם טעמים: וְתֵרֶ֤א אֹיַ֙בְתִּי֙ וּתְכַסֶּ֣הָ בוּשָׁ֔ה הָאֹמְרָ֣ה אֵלַ֔י אַיּ֖וֹ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהָ֑יִךְ עֵינַי֙ תִּרְאֶ֣ינָּה בָּ֔הּ עַתָּ֛ה תִּהְיֶ֥ה לְמִרְמָ֖ס כְּטִ֥יט חוּצֽוֹת׃


מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ותרא אויבתי" וגם אויבתי תרא זאת אז, ואז "תכסה בושה", כי היא "האומרה אלי" כל משך זמן הגלות "איו ה' אלהיך", למה הסיר השגחתו מאתכם, ואז תרא שה' היה עמי כל ימי גלותי ולא הסתיר פניו ממני ושהכל היה בהשגחתו למען ייטיב לי באחרית הימים, אבל "עיני תראינה בה", כשאני נושא עיני להביט בה תראינה עיני בה בדרך בזיון, שאני רואה גם "עתה" הגם שהיא "עתה" מצלחת ועושה חיל, אני רואה כי "תהיה למרמס כטיט חוצות", שהצלחתה היא לרעתה למען תאבד באחרית, ולמען תהיה למרמס, וזאת אני רואה בה, גם עתה בימי שלותה:

ביאור המילות

"תראינה בה". ראיה שאחריו ב' הוא לבזיון, המה יביטו יראו בי:

"ריבי, משפטי". ריב הוא בדבר שיש בו טו"מ, ומשפט הוא בדבר מבואר (ישעיה א' כ"ז, שם נ' ח', ירמיה י"ב א', ובכ"מ):

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"עיני תראינה בה וגו'" - מה שחפצה לראות מן הנקם כי אז תהיה למרמס הרגל כטיט המושלך בחוצות

"ותרא" - וכאשר תראה אויבתי במרבית הצדקה הנעשה לי תהיה מכוסה בבושה אשר אמרה אלי בזמן הגלות אין ה' מדוע לא יגאלך

מצודת ציון

"למרמס" - ענין דריסת הרגל

"חוצות" - שווקים

<< · מ"ג מיכה · ז · י · >>