מ"ג יואל ב ח
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואיש אחיו לא ידחקון גבר במסלתו ילכון ובעד השלח יפלו לא יבצעו
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְאִישׁ אָחִיו לֹא יִדְחָקוּן גֶּבֶר בִּמְסִלָּתוֹ יֵלֵכוּן וּבְעַד הַשֶּׁלַח יִפֹּלוּ לֹא יִבְצָעוּ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְאִ֤ישׁ אָחִיו֙ לֹ֣א יִדְחָק֔וּן גֶּ֥בֶר בִּמְסִלָּת֖וֹ יֵלֵכ֑וּן וּבְעַ֥ד הַשֶּׁ֛לַח יִפֹּ֖לוּ לֹ֥א יִבְצָֽעוּ׃
תרגום יונתן
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"ידחקון" - מלשון דחק
"גבר" - איש ואמר בלשון שאלה על הארבה
"במסלתו" - מלשון מסילה ודרך
"ובעד" - ענינו כמו על וכן וכפר בעדו (ויקרא ט"ז)
"השלח" - כן יקרא החרב וכן ואיש שלחו בידו (דברי הימים ב' כ"ג)
"יפלו" - ישכנו כמו על פני כל אחיו נפל (בראשית כ"ה)
"יבצעו" - ענין חתוך כי פתות אותה פתים (ויקרא ב') תרגם אונקלוס בצע יתה ביצועין
מצודת דוד
"ובעד השלח יפלו" - ישכבו על החרבות לא יהיו נחתכים עליו לחתיכות
"לא ידחקון" - זה לזה כי כל אחד ילך במסילתו המיוחד לומלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"איש, גבר". שם גבר מציין הגבורה וכח גברא, שהגם שלא ידחק את אחיו לא יסור ממסלתו בכחו ותעצומו:
"בעד השלח". הוא החרב הדוקרת, וזה ההבדל בינו ובין חרב, וכשאנשי המצור רוצים להפיל א"ע מעל החומה אוחזים נגדם שלחם שידקרו בם, והם "יפלו ולא יבצעו", כמו יפצעו: